רע"א 25145-02-15 הצלחת לב ביתר בע"מ נ' אלי יוחנן מהנדסים בע"מ

1.בפניי בקשה, המוגדרת "דחופה", למתן רשות ערעור על החלטות בית משפט השלום בירושלים (כב' השופטת תמר בר-אשר צבן), בת"א 23902-07-14; האחת - מיום 5.2.15, בגדרה נדחתה הבקשה למתן הסעד הזמני (להלן: "הבקשה העיקרית", והשנייה (לגביה הוספו המילים: "ללא הנמקה") - מיום 18.1.15, בגדרה נדחתה הבקשה למתן פסק דין בהעדר הגנה כנגד המשיבה, על אף שהאחרונה לא הגישה כתב הגנה במועד (להלן: "הבקשה הנוספת").

2.עיקר בניינה של הבקשה העיקרית הינו להורות על מתן צו מניעה זמני כנגד המשיבה, למניעת המשך הפגיעה בזכויותיה הקנייניות של המבקשת, ו"הפסקת הסגת הגבול והפלישות מצד המשיבה למקרקעי המבקשת".

המשיבה, מטבע הדברים, מתנגדת לבקשה.

3. לאחר עיון בבקשה העיקרית, על נספחיה, בתגובה לה, בתשובה לתגובה ובהחלטות בית משפט קמא, נחה דעתי כי דינה להידחות. להלן יובהרו נימוקי.

4.טוענת המבקשת, כי בהחלטות בית-משפט קמא נפלו מספר טעויות מהותיות המצדיקות את התערבות ערכאת הערעור בדרך של ביטולן, ובמקביל מתחייב לקבל את הסעד הזמני המבוקש (בגדר הבקשה העיקרית), וכן את מתן פסק הדין בהעדר הגנה כנגד המשיבה (הנתבעת) (בגדר הבקשה הנוספת).

5.ויודגש בראשית הדברים, כי בכל הנוגע להחלטת הערכאה קמא להאריך את המועד להגשת כתב ההגנה, מושא הבקשה הנוספת, אפשר שהמבקשת מנועה מלטעון טענות בנדון במסגרת בר"ע זו, זאת בהסתמך על הוראות צו בתי המשפט (סוגי החלטות שלא תינתן בהן רשות ערעור), התשס"ט-2009). עם זאת, גם אם ניתן לטעון שאין הבקשה הנוספת נכללת בגדר אותם סוגי החלטות שלא תינתן בהן רשות ערעור, ואינני קובע מסמרות בנדון, עדיין יש לדחותה לגופה. אכן, ביום 28.12.14 הורה בית משפט קמא כי "התובעת (המבקשת – צ"ס) תצרף נוסח של פסק דין לחתימה" מאחר שלא הוגש כתב הגנה. דא עקא, שבית משפט קמא קיבל לידיו למחרת, ביום 29.12.14, "בקשה בהולה לדחיית מועד להגשת כתב הגנה", ובו ביום החליט כי, מאחר שבעת הגשת בקשת התובעת לחתימה על נוסח פסק הדין כבר הגיעה לעיונו גם הבקשה להארכת מועד, הרי "לעת הזו לא ייחתם פסק הדין שהוגש לחתימה". אמנם, בעת הגשת הבקשה לבית משפט קמא למתן פסק דין בהיעדר כתב הגנה טרם הוגש כתב הגנה ואף לא הוגשה בקשה להארכת מועד, ובהחלטת בית המשפט לא נכתב מפורשות כי ניתנה ארכה להגשת כתב הגנה. אלא, שניתן לכאורה לראות בהחלטת בית משפט קמא כי "לעת הזו לא ייחתם פסק דין שניתן לחתימה", ככוללת בחובה מתן ארכה במשתמע.

6.הערה נוספת הראויה לציון בראשית הדברים הינה, כי עיון בהליכים המשפטיים שהתקיימו בין הצדדים מלמד, כי עד כה התקיימו לפחות שבעה הליכים משפטיים בפני חמישה מותבים שונים, הכוללים התנגדות בוועדה המקומית לתכנון ולבנייה, מחיקת בקשה לצו מניעה בהסכמה, שתי פסיקות של הערכאה הדיונית במסגרת הליך אחד, שני תיקים המנוהלים בפני ערכאת הערעור, ותיק אחד המנוהל בפני בית המשפט העליון.

אין ביכולתי לדעת, ולבטח לא לקבוע זאת עתה, אם אכן הבקשה העיקרית מוּנעת, כדברי ב"כ המשיבה, "מרגשי נקמה עזים שחשה המבקשת כלפי המשיבה", או שמא עסקינן בבעל מקרקעין, אשר אינו חש כל צורך ליתן הסבר למאן דהוא אודות סירובו להעניק למשיבה להשתמש ברכושו הפרטי, כדברי ב"כ המבקשת המפנה לתמונות שהוגשו לבית משפט קמא, מתוכן ניתן לדעתו להסיק כי אין כל "פסול מוסרי" בכך שבעל מגרש המשמש לחניית מכוניות איננו מעוניין לאפשר מעבר של טרקטורים במקום.

7.אין חולק, כי המבקשת מחזיקה בנכס מקרקעין בשטחה של העיר בית"ר עילית, ולא זו העת להכריע בגורל הטענה שהעלתה המשיבה לפיה נעשתה חריגת בנייה בהיקף של למעלה מ-60%.