רע"א 24552-09-16 לולו נ' בנק דיסקונט לישראל בע"מ ואח'

1.לפני בקשת רשות ערעור על החלטת כב' השופטת כוכבה לוי מיום 25.8.2016 אשר ניתנה בת"א 24552-09-16 בבימ"ש השלום בת"א – יפו.

2.בהחלטה מיום 25.8.2016 נדחתה בקשת המבקש (נתבע 4 בתיק בימ"ש קמא) לתיקון כתב ההגנה מטעמו על דרך של הוספת טענה חדשה לפיה חתימתו על כתב ערבות, עליו בין היתר נסמכת התביעה, זויפה ע"י פקידי המשיב (התובע בתיק בימ"ש קמא) (להלן גם: "הבנק"). המבקש צירף לבקשה לתיקון כתב ההגנה חוות דעת מומחית של הגרפולוגית מירי ארז. כמו כן עתר במסגרת הבקשה גם לקבל לידיו את כתב הערבות המקורי המצוי בידי הבנק.

3.ענייננו בתביעה כספית על סך 1,052,015 ₪ שהוגשה בחודש אפריל 2013 ע"י הבנק נגד 4 נתבעים בסדר דין מקוצר.

הנתבעת 1 נתבעה כבעלת החשבון שהתנהל בבנק בגין יתרת חוב בחשבון עו"ש, חיובי רבית, חיובים בגין שימוש בכרטיסי אשראי ושלוש ערבויות בנקאיות שהוצאו ע"י הבנק לבקשתה.

באשר לנתבעים 2 ו -3 נטען בתביעה כי ערבו לכל חובות והתחייבויות נתבעת 1 בהתאם ל"כתב ערבות מתמדת לכל חוב מוגבלת בסכום".

באשר לנתבע 4 – אביהם של נתבעים 2 ו -3 (המבקש בענייננו) נטען כי ערב לכל חובותיה והתחייבויותיה של נתבעת 1 עד לסך של 4,000,000 ₪ בהתאם ל"כתב ערבות מתמדת לכל חוב מוגבלת בסכום".

4.כב' הש' כ' לוי בפסק דין שניתן על ידיה ביום 15.12.2013 דחתה את הבר"ל.

הנתבעים הגישו ערעור על פסק דינה . בהתאם להצעת ביהמ"ש המחוזי צומצם הערעור לאי מתן רשות להתגונן ביחס לטענה אחת ויחידה לפיה: בחשבון הבנק בוצעו פעולות רבות ע"י נתבע 4- המבקש תוך חריגה מהרשאה ומבלי שנמנה על מורשי החתימה בחשבון (כאשר לטענה זו נקשרת הטענה הנוספת בדבר הימנעות הבנק להמציא לנתבעים מסמכים הדרושים להם לצורך הוכחתה). (ראה עמ' 9 שורות 4-7 לפסה"ד).

בפסה"ד שניתן בביהמ"ש המחוזי ביום 16.2.15 בהרכב של שלושה שופטים (כב' הש' סג"נ י' ענבר, כב' הש' י' שבח, כב' הש' י' לוי) הערעור התקבל, פסה"ד מיום 15.12.2013 של בימ"ש קמא בוטל וניתנה לנתבעים רשות להתגונן בטענה דלעיל וכפי שצוין ע"י ביהמ"ש המחוזי - בה בלבד.

5.בהחלטה נושא הבר"ע שלפני, פסקה כב' השופטת לוי , כי למרות הכלל הידוע בעניין תיקון כתבי טענות לפיו בתי המשפט נוקטים גישה ליברלית בעניין, על מנת לאפשר לבעלי הדין את יומם בבית המשפט תוך בירור כלל השאלות השנויות במחלוקת בין הצדדים על מנת להגיע לחקר האמת כאשר את מחדלי בעלי הדין שלא העלו את כל טענותיהם מלכתחילה ניתן לרפא בדר"כ באמצעות פסיקת הוצאות לטובת הצד שכנגד; הרי שהמקרה דנן הינו חריג לכלל ואין להיעתר לבקשת המבקש לתיקון כתב ההגנה.

כב' הש' כוכבה לוי פירטה את הטעמים לכך:

• עניינינו בתיקון כתב הגנה של תביעה שהחלה בסדר דין מקוצר (ולא בסדר דין רגיל).

• הקושי בדבר שיהוי ניכר של למעלה משלוש שנים מיום הגשת התביעה ועד למועד הגשת הבקשה לתיקון כתב ההגנה לא ניתן לטשטוש באמצעות טענות בדבר החלפת ייצוג וכשלים של באי כוחו הקודמים של המבקש או סכסוך עם ילדיו.