רע"א 24257-03-15 בטיטו נ' מוסך ברק אור בע"מ

הבקשה אינה מצריכה תגובה.

שופטת בית משפט קמא, הגב' עינת אבמן-מולד, בהחלטתה מיום 8.2.15, מצאה כי קיימות במקרה דנן נסיבות חריגות המצדיקות להביא ראיות לסתור את קביעת המל"ל, בהתאם לסעיף 6ב לחוק הפלת"ד, התשל"ה-1975.

ב"כ המבקש הגיש ביום 11.2.15 לבית משפט קמא בקשה לעיון מחדש בהחלטתו, וזו נדחתה בו ביום (עובדה, שמשום מה זכרה לא בא בבקשה דנא).

הבקשה הוגשה בדיוק בתום 30 הימים המותרים להגשת בר"ע.

ולגוף העניין: שופטת בית משפט קמא לא פרקה מעל עצמה העול המוטל עליה ובחנה בכובד ראש את הנסיבות החריגות, בהן העובדה לפיה התאונה השנייה בה הייתה מעורבת המבקשת התרחשה שלושה חודשים וחצי קודם להתכנסות הוועדה והדבר לא צוין בפרוטוקול הוועדה, אלא עמדו בפני הוועדה אך ורק מסמכים הקשורים לתאונה הראשונה; ועל אף שבין התאונה הראשונה לבין התייצבות המבקשת בפני הוועדה התרחשה התאונה השנייה, המבקשת, וטעמיה לכך עמה, נמנעה מלציין זאת בפני הוועדה שקבעה את נכותה הזמנית (ויותר מאוחר - הקבועה) אך ורק בהקשר לתאונה הראשונה. נוכח זאת, החליטה כב' השופטת לאפשר למשיבה להביא ראיות לסתור.

בהחלטתה לדחות הבקשה לעיון מחדש קבעה השופטת המלומדת של בית משפט קמא, כי החלטת הוועדה בנוגע לתאונה השנייה צורפה והייתה לנגד עיניה, אלא שלא היה בה כדי לשנות את המסקנה אליה הגיעה ביום 8.2.15.

לא מצאתי כי נפל פגם בהחלטת בית משפט קמא, לבטח לא כזה המחייב את התערבות ערכאת הערעור, ואין צורך לומר כי זה מכבר סותתו אבני דרך בדבר ההלכה לפיה גדרי התערבות ערכאת הערעור בהחלטה המתירה להביא ראיות לסתור את קביעות הוועדות הרפואיות של המל"ל מצומצמים למקרים חריגים ויוצאי דופן, שלא זה הוא אחד מהם (ראו למשל: רע"א 7294/14 מיכל יצחקי נ' שומרה חברה לביטוח בע"מ (29.1.15); רע"א 330/14 פלוני נ' הפניקס חברה לביטוח בע"מ (21.1.14)).

הבקשה נדחית אפוא, ומשלא נתבקשה תגובה לא אחייב המבקשת בהוצאות. הפיקדון יוחזר למפקיד.

ניתנה היום, י"ב ניסן תשע"ה, 01 אפריל 2015, בהעדר הצדדים.