רע"א 23755-01-14 שלמה(עציר) נ' מדינת ישראל ואח'

1.זוהי בקשת רשות לערער על החלטת בימ"ש שלום באשקלון בה נדחתה בקשת המבקש לביטול תוספת ריבית פיגורים שהוספה לסכומי הקנס והפיצוי שהוטלו על המבקש בהליך פלילי – עקב אי תשלום מלוא סכומי הקנס והפיצוי במועדם.

בקשה זו שבפני, הוגשה על ידי המבקש עפ"י סעיף 69 (ג)א לחוק העונשין תשל"ו – 1977.

2.הרקע העובדתי – בתמצית רבה – הינו כדלהלן:

המבקש (ועמו נאשם נוסף) הורשעו בהכרעת דין ארוכה ומפורטת בבימ"ש השלום באשקלון ב- 19 אישומים שעניינם פריצות, גניבות ועבירות רכוש נלוות בבתים ובמקומות שונים באשקלון, קרית גת ותל אביב.

ביום 5.4.2012 נגזר דינו לעונש מאסר מצטבר של 11 שנים, לקנס 50,000 ₪ ולפיצוי המתלוננים הרבים בסכום מצטבר של 127,250 ₪

ערעור שהגיש המבקש לביהמ"ש מחוזי על גזר הדין נתקבל. בפסק הדין בערעור מיום, 12.9.12 הופחת עונש המאסר מ- 11 ל- 8 שנים ועונש הקנס הופחת מ- 50,000 ₪ ל- 20,000 ₪. חיוב הפיצוי למתלוננים הרבים (בסכום כולל של 127,250 ₪) נותר ללא שינוי.

בהסכמת המדינה, בהליך הערעורי, נקבע כי סכום של 85,000 ₪ ומכונית מסוג מזדה שנתפסו אצל המבקש יחולטו לטובת הפיצוי למתלוננים.

3.המרכז לגביית קנסות חייב את המבקש בתוספת פיגורים בגין אי תשלום חלק משמעותי מסכומי הקנס והפיצויים במועדם.

המבקש פנה למרכז בבקשה לביטול התוספת – בטענה כי חלק נכבד מהאיחור נבע מעיכובי המדינה בביצוע הוראת פסה"ד בערעור בדבר חילוט הסכום של 85,000 ₪ והמכונית – סכומים ונכסים שהוחזקו בידי המדינה בכל עת רלבנטית.

משנדחתה בקשתו – פנה המבקש לבית משפט השלום באשקלון בבקשה לפטרו מאותן תוספות.

בהחלטה מיום 25.12.13 דחה בימ"ש השלום את בקשתו (מבלי לקיים דיון בבקשה).

בפני בקשת רשות לערעור שהגיש המבקש כנגד אותה החלטה – שמחמת קיצורה – אצטט אותה להלן במלואה:

"בנסיבות העניין ולאור נימוקי ב"כ המשיבה בתגובתה זו, מועד גזר הדין על ידי מותב זה והליך הערעור שהתקיים בתיק – אני דוחה הבקשה.

לא רק מחמת העדר סמכות להיעתר לה אלא גם לגופה של בקשה לא מצאתי בה ממש.