רע"א 22962-09-15 קרייטר נ' לוטן ואח'

לפני בקשת רשות ערעור על החלטת בית משפט השלום בחדרה (כבוד השופטת ה. אסיף) מיום 7.7.15 ברע"צ 11515-03-15 . בהחלטה זו נדחתה בקשת רשות ערעור שהגיש המבקש על החלטת לשכת ההוצל"פ בחדרה (כבוד הרשם איתי כרמי) מיום 10.2.15 בתיק 12011016-14-9 (להלן "תיק ההוצל"פ") שניתנה על דרך הפשרה לפי סעיך 79א' לחוק בתי המשפט [נוסח משולב}, תשמ"ד- 1984 (להלן: "חוק בתי המשפט").

המבקש, עורך דין במקצועו, היה בא כוח הזוכים בתיק ההוצל"פ. המשיבים, גם הם עורכי דין, חוייבו לשלם לזוכים פיצויים בגין נזקים שנגרמו להם עקב רשלנות מקצועית מצד המשיבים.

המשיבים טענו בהליכי ההוצל"פ שעל הזוכים להחזיר להם סכומי כסף ששולמו לטענתם ביתר. המשיבים הגישו תובענה בתיק ההוצל"פ, בהליך לפי סעיף 20(ב) לחוק ההוצאה לפועל, התשכ"ז- 1967, לחייב את המבקש באופן אישי לשלם להם את הכסף ששילמו ביתר, וזאת בטענה שהכסף נגבה בטעות.

כפי שעולה מהחלטת כבוד הרשם, בדיון במעמד הצדדים, הוא הסביר לצדדים את הסוגיות הטעונות הכרעה ולאחר ששמע טענותיהם הציע לצדדים להכריע בבקשות כולם לפי סעיף 79א' לחוק בתי המשפט "באופן שיביא סוף לפרשה זו שכבר מלאו לה 30 שנה והיר גבתה מחירים נפשיים וכלכליים לרוב". הצדדים קיבלו את ההצעה לפיה יפסוק על דרך הפשרה סכום שבין 0 ל- 153,000 ₪ כערכו ביום פסק הדין על דרך הפשרה.

בהחלטה מיום 10.2.15 חייב כבוד הרשם את המבקש לשלם למשיבים באופן אישי את הסכום של 170,000 ₪, כאשר סכום זה כולל גם התייחסות לרכיב שכר הטירחה. בנוסף, חוייב המבקש לשלם לכל אחד מילדי הזוכים 2,000 ₪.

המבקש הגיש בקשת רשות ערעור על החלטת כבוד הרשם. בבקשתו טען המבקש, בין היתר, כי הצדדים הוטעו להבין את החלטת כבוד הרשם וכי לא היה מקום לחייבו באופן אישי, כאשר לא היה החייב בתיק ההוצל"פ. לאחר דיון במעמד הצדדים דחה בימ"ש קמא את הבקשה .בהחלטתו קבע בימ"ש קמא כי כבוד הרשם לא סטה מההסכמות שהצדדים הסמיכו אותו, כי המערער הוא עורך דין וחזקה עליו שהיה ברור לו מה משמעות ההסכמה למתן פסק דין על דרך הפשרה וכי מתן רשות ערעור בנסיבות אלה חותר תחת הבסיס העיקרי להסכמת הצדדים למתן פסק דין לפי סעיף 79א לחוק בתי המשפט, כאשר כל המחלוקות יפתחו מחדש.

יצויין כי בימ"ש קמא ציין בהחלטתו כי שמע את הצדדים בתשומת לב בדיון בפניו וכי עיין בבקשת רשת הערעור שמשתרעת , על נספחיה, על פני קלסר שלם ועל פני 177 סעיפים ( 33 עמודים).

אין זאת כי המערער לא השלים גם עם החלטה זו והגיש בקשה זו שבפני, למתן רשות ערעור על החלטת בימ"ש קמא. ,כאשר גם בקשה זו משתרעת על פני 16 עמודים (67 סעיפים) ואליה נספח קלסר מסמכים עב קרס.

לאחר בחינת טענות המערער בבקשתו, לרבות הנספחים לה, אני סבורה כי דין הבקשה להידחות. כפי שנקבע על ידי כבוד השופטת ד. ברק-ארז ברע"א 2101/14 עתניאל מדאר נ. רות משעול (8.4.14)