רע"א 22768-03-16 הלוי צוברי ואח' נ' קבוצת נווה צדק בע"מ

בקשה למתן רשות לערער על החלטת בית משפט השלום מיום 15.2.2016, שלא לעכב ביצוע פסק דין למכירת מקרקעין (להלן – הבקשה).

לאחר שעיינתי בטענות הצדדים הגעתי למסקנה, שדין הבקשה להידחות. אכן וכפי הנטען על ידי המבקשים, מדובר בהחלטה שמשמעותה האופרטיבית היא מכירת המקרקעין, שלכאורה מצדיקה עיכוב ביצוע פסק הדין בשל החשש, שלא ניתן יהיה להשיב את המצב לקדמותו, אם יתקבל הערעור.

אף על פי כן, בנסיבות העניין, בשים לב לטענות המבקשים בערעור (ע"א 25788-01-16), לאחר בחינת סיכויי הערעור ובחינת מאזן הנוחות, אין הצדקה לעכב את ביצוע פסק הדין.

סיכויי הערעור אינם גבוהים באופן המצדיק את קבלת הבקשה. ערעור המבקשים נסמך בעיקרו על הטענה, שאין לקבל את חוות דעת המומחה מטעם בית המשפט. בית המשפט קמא נתן דעתו בצורה נרחבת ומפורטת לחוות דעת המומחה ולאופן שבו התמודד המומחה עם טענות הצדדים וקבע שיש לקבל את חוות הדעת. אין זה מדרכה של ערכאת הערעור להתערב בקביעה מעין זו.

טענה אחרת אותה מציינים המבקשים בהודעת הערעור נוגעת להחלטת בית המשפט קמא למנות את ב"כ המשיבה לכונס מטעם בית המשפט לשם ביצוע מכירת המקרקעין ולניגוד האינטרסים המובנה שבמינוי זה. אולם, לצד מינוי בא כוח המשיבה, קבע בית משפט השלום הנחיות ברורות לגבי אופן ביצוע המכירה. הנחיות אלו יש בהן כדי לאיין את חששותיהם של המבקשים, שזכויותיהם תיפגענה. לא זו בלבד אלא, שביצוע המכירה על ידי ההוצאה לפועל מאפשר למבקשים להיות מעורבים בה.

בנוסף, לא שוכנעתי, שמאזן הנוחות נוטה לטובת המבקשים. נהפוך הוא, המשיבה מחזיקה ב-98.5% מהמקרקעין בעוד שהמבקשים מחזיקים ב-1.5% בלבד. לפיכך, המשיבה היא הנפגעת העיקרית מהעיכוב במכירת המקרקעין. זאת ועוד, מטענות המבקשים בהודעת הערעור עולה, כי המחלוקת בין הצדדים היא מחלוקת כספית ונוגעת לשווי חלקם של המבקשים במקרקעין. המכירה באמצעות לשכת ההוצאה לפועל תאפשר למבקשים להציג את השגותיהם בעניין המכירה ושווי המקרקעין, ככל שתהיינה כאלה.

בנסיבות העניין, אין צו להוצאות.

ההחלטה נתנה בהיעדרה של כבוד השופטת ע' צ'רניאק.

ניתנה היום, א' סיוון תשע"ו, 07 יוני 2016, בהעדר הצדדים.