רע"א 22644-10-14 יקובוביץ נ' פרידמן ואח'

בקשת רשות ערעור על החלטת בית משפט השלום בתל אביב (כב' השופטת לימור ביבי ממן) ולפיה נדחתה עתירת המבקש ליתן לו רשות להוסיף תצהיר עד נוסף.

מצאתי לדון בבר'ע כבערעור ולקבלו.

התובענה הוגשה בפברואר 2009 אך עד היום לא נסתיימו בה ההליכים המקדמיים ובכל מקרה טרם הגיע מועד ההוכחות שנקבע למרץ 2015 כך שהיא עדיין מדשדשת בשלב המקדמי.

בנסיבות אלה , אין חלוף הזמן מהווה שיקול מכריע לסרב לבקשה. מאידך יש לחלוף הזמן משקל בקבלת הבקשה ואבאר מדוע:

מההחלטה עולה כי ערכאה קמא סברה שהתצהיר שמבוקש לצרפו מגלם הרחבת חזית אך בד בבד נזקקה גם למינוח מקצה שיפורים . העובדה שערכאה דיונית נזקקה לשני המינוחים בד בבד ומבלי לקבוע באופן דווקני מה ההבדל ביניהם ושמדובר בהרחבת חזית אסורה , מגלה שלא ניתן לעת הזו לקבוע באופן נחרץ שענין לנו בהרחבת חזית אסורה.

אכן, בית המשפט התלבט אם אין מקום לאפשר את התיקון בהוצאות. העובדה שהתלבט גם היא תומכת במסקנה שלא היה בידו לקבוע באופן נחרץ שמדובר בהרחבת חזית אסורה.

המבקש טוען כי זקוק הוא לעד על מנת להוכיח את ענינו. המשיבים טוענים כי מדובר בהרחבת חזית פסולה שאם תאופשר כי אז יגרם להם נזק כי הם כבר פרשו את גירסתם בתצהיר.

ברם, ניתן היה לפתור את הדילמה על ידי העתרות לבקשה תוך ציון התנגדות המשיבים לכל הרחבת חזית אסורה ומתן הכרעה בנושא זה בפסק הדין.