רע"א 22533-06-15 כ' ואח' נ' כ'

1.בפני בקשת רשות ערעור על החלטת בית משפט השלום בראשון לציון מיום 7.6.15 (כב' השופטת צ. גרדשטיין פפקין), אשר דחה את טענת המשיבים לפיה אין לבית משפט קמא סמכות עניינית לדון בתובענה, וכי בית המשפט המוסמך לדון בה הינו בית משפט לענייני משפחה.

2.אין מחלוקת כי המשיבה היתה נשואה לאביו המנוח של המבקש. המבקשת הינה בת זוגו של המבקש.

כן אין מחלוקת כי האב המנוח הותיר צוואה, אשר קוימה בחודש מאי 2012, במסגרתה הועברה הזכות במושכר למשיבה.

המשיבה הגישה נגד המבקשים כתב תביעה לפינוי מושכר ע"פ פרק טז4 לתקסד"א, תוך שהיא מציינת את קרבת המשפחה האמורה. המשיבה טענה בכתב התביעה כי בין הצדדים נחתם ביום 1.4.12 חוזה שכירות שהסתיים ביום 01.04.15, אך המשיבים מסרבים לפנות את המושכר ולפיכך מוגשת התביעה. המשיבה מוסיפה וטוענת בכתב התביעה כי עוד קודם להגשת התביעה הודע לה ע"י המבקש כי האב המנוח הבטיח לו זכות מגורים בדירה. עמדת המשיבה היא כי אין מדובר בסכסוך משפחתי, היא בעלת הזכויות במושכר ועומדת על קיום ההסכם. המושכר מהווה מקור פרנסה למשיבה. לטענת המשיבה עילת התביעה נובעת מהסכם השכירות והפרתו ע"י המבקשים, ואי הפינוי אינו נובע מ"מערכת היחסים שבתוך המשפחה", וע"כ הסמכות נתונה לבימ"ש השלום.

המבקשים מצידם טענו כי מדובר בסכסוך במשפחה, וכי ביהמ"ש המוסמך הינו בית המשפט לענייני משפחה.

3.בהחלטתו, כאמור, דחה בית המשפט את טענות המבקשים:

נקבע כי בהתאם להלכה שנפסק בע"א 1662/99 חיים נ' חיים (פ"ד נו(6) 295), אין לסווג מחלוקת כ"סכסוך ירושה" כאשר דנים בתוקף הסכם העברת זכויות, ואין מתעוררת שאלה של "זכויות ירושה או חלוקת ירושה בין יורשים".

בפרשת חבס (רע"א 6558/99 חבס נ' חבס, פ"ד נד(4) 337) נקבע כי סכסוך בתוך המשפחה מוגד ככזה כאשר "הסכסוך המשפחתי תרם תרומה משמעותית לגיבושה של עילת התביעה... תרם תרומה נכבדה להיווצרותה של עילת התביעה כדי שנראה את עילתה של התובענה בסכסוך בתוך המשפחה".

בהתאם, הציב בימ"ש קמא לעצמו את השאלה - האם מדובר במחלוקת אזרחית או בסכסוך משפחתי - והשיב, לאחר בדיקת הנתונים האובייקטיבים והסובייקטיביים שבפניו, כי הגיע למסקנה שמדובר בסכסוך בשאלה האם הסכם השכירות הוא הסכם למראית עין, אם לאו, ומהם דמי השכירות שהיה על המבקשים לשלם. היינו, גם ע"פ טענות הצדדים מדובר במחלוקת נקודתית ביחס להסכם השכירות. משכך, וכאשר מדובר בתוקף הסכם שכירות, הרי עסקינן בשאלות מתחום החוזים; וכאשר המנוח נפטר בשנת 2012 וכלפי צוואתו לא הוגשה כל התנגדות, הרי שכל שנשאר הוא טענות המשיבה לשכירות, והמחלוקת הינה בגין הסכם השכירות, ומכאן שהתביעה הינה בסמכות בימ"ש קמא.

4.תמצית טענות המבקשים-

שגה בית משפט קמא כאשר קבע כי בסמכותו לדון בתביעה, כאשר מדובר בבני משפחה ובסכסוך בתוך המשפחה.

משמעות ההחלטה היא כי הדיון יתנהל בדלתיים פתוחות, לא ניתן יהיה להיעזר ביחידת הסיוע, וההליך יתנהל בסדר דין מהיר.

הסכסוך המשפחתי עולה מתוך טענות המבקשים בכתב הגנתם, ומכך שמדובר בהסכם למראית עין שנחתם לצרכי מס בלבד, בעוד קיימת הבטחה שנתן אביו המנוח של המבקש מכוחה מתגוררים המבקשים בנכס, ואין הם מתגוררים בו מכח ההסכם.