רע"א 22212-02-16 אליהו נ' ישראל-פור

1.לפניי בקשת רשות ערעור על החלטת בית משפט השלום בירושלים (כב' השופט ג' ארנברג) מיום 4.1.16 (ברע"צ 42384-09-15 ורע"צ 17482-09-15), שעניינה הוצאתו לפועל של פסק דינו של בית המשפט העליון בע"א 1226/11 1341/11, כערכאת ערעור על פסק דינו של בית המשפט המחוזי בירושלים בת"א 1131/95. בהחלטתו המפורטת קיבל בית משפט קמא את מרבית השגותיו של המבקש על החלטת רשמת ההוצאה לפועל מיום 5.8.15 (בתיק הוצל"פ 03-10177-11-5, כב' הרשמת קורין יצחקי). המבקש אינו מסתפק בכך והוא מוסיף ומשיג בבקשתו שלפניי על שני עניינים: האחד, על החלטת בית משפט קמא המורה על הפניית שאלת הבהרה לבית המשפט העליון באשר לאופן חישוב שכ"ט עו"ד שנפסק למבקש, והשני, סוגיית מינוי מומחה לחישוב הוצאות המשפט.

2.לאחר שבחנתי את הבקשה, הגעתי לכלל מסקנה כי יש לדחותה בלי צורך בתשובה.

שכ"ט עו"ד - הפניית שאלת הבהרה

3.הצדדים נחלקו באשר לאופן חישוב שכ"ט עו"ד שנפסק למבקש ע"י בית המשפט העליון, בשבתו כערכאת ערעור על פסק דינו של בית המשפט המחוזי בירושלים. בס' 90 לפסק דינו מיום 28.7.14 קבע בית המשפט העליון:

• "קביעותיו של בית המשפט המחוזי באשר לחלקו של אליהו (המבקש) ברווחי החניון נשארות על כנן. לפיכך, הנתון הבסיסי המשקף שליש מרווחי החניון, להם זכאי אליהו הוא 312,201 ₪ בערכים נומינאליים.

• על סכום זה יש להוסיף הפרשי הצמדה וריבית בשיעור רגיל מיום 1.2.1988 ועד ליום הגשת התביעה, 7.12.1995.

• מסכום זה יקוזזו הסכומים לפי האמור בפסק הדין של בית המשפט המחוזי. שערוך סכום זה וסכום הקיזוז יעשה ליום מתן פסק דין זה. הסכום שיתקבל לאחר הקיזוז הוא סכום פסק הדין, אשר אותו חייבים האחים לשלם לאליהו.

• תקרת סכום פסק הדין לא תעבור את סכום התביעה, קרי, 1,179,545 ₪.

• לסכום פסק הדין יתווספו הוצאות משפט כאמור בפסק הדין של בית המשפט המחוזי, בתוספת ריבית והצמדה, וכן שכ"ט עו"ד בשיעור של 25% מסכום פסק הדין". (הדגש במקור)

  4.גדר המחלוקת הוא, האם יש לגזור את שכר הטרחה מ"סכום פסק הדין" או מ"תקרת סכום פסק הדין". רשמת ההוצאה לפועל סברה בהחלטתה שיש לגזור את שכר הטרחה מתקרת סכום פסק הדין. עוד קבעה שאין מקום להעביר שאלת הבהרה לערכאה הרלוונטית מאחר שפסק הדין "ברור ואינו משתמע לשתי פנים". בית משפט קמא, לאחר ששמע את טענות הצדדים, הגיע למסקנה שיש מקום להפנות שאלת הבהרה בענין זה לבית המשפט העליון. בית משפט קמא ציין כי סבר שפרשנות המבקש מתיישבת יותר עם לשון פסק הדין, "ואולם העובדה שכב' הרשמת היתה כה נחרצת בהבנתה האחרת, מלמדת שאכן יש מקום לשאלת הבהרה". בהתאם לכך הורה שתופנה לבית המשפט העליון שאלת הבהרה בה יתבקש בית המשפט להבהיר "האם שכר הטרחה שנקבע בתיק ע"א 1226/11 ע"א 1341/11 בס' 90(ה) לפסק הדין נגזר מהסכום שנקבע בסעיף 90(ג) לפסק הדין, וכונה "סכום פסק הדין", או מהסכום שנקבע בסעיף 90(ד) לפסק הדין וכונה "תקרת סכום פסק הדין?" (בע' 9 לפסק דינו של בית משפט קמא).