רע"א 21825-01-15 ע' נ' זיד ואח'

זו בקשת רשות ערעור על החלטת בית משפט השלום בחדרה (השופטת הדסה אסיף) מיום 29.12.14 לדחות את בקשת המבקשת למינוי מומחה אורטופד לבדיקת נכותה הרפואית עקב התאונה. המשיבים מתנגדים לבקשה.

החלטת בית המשפט קמא התבססה על העדר תיעוד רפואי המצדיק מינוי מומחה רפואי לבדיקת נכותה של המבקשת. בית המשפט אינו מומחה רפואי, ואינו יכול לקבוע אם נותרה נכות עקב התאונה, גם אילו היה נסיונו רב בטיפול בתביעות פלת"ד. ככל שיש תיעוד רפואי המעלה תשתית מינימלית לכך שנותרה לנפגעת נכות עקב התאונה, מן הראוי למנות מומחה רפואי שיברר זאת, ואם ימצא שלא נותרה נכות עקב התאונה, סביר להניח שיקבע כך בית המשפט בעקבותיו.

אני דוחה את הטענה שהמבקשת לא פנתה למל"ל לבדיקת נכותה, אף שמדובר בתאונת עבודה. יש למבקשת זכות כזו, והיא אינה קובעת את נכותה.

אני דוחה את הטענה שהעדר טיפולי פיזיותרפיה לאחר 4 טיפולים סמוך לתאונה היא נימוק המצדיק אי מינוי מומחה רפואי. אם יש בכך כדי לתרום לגיבוש הדיעה בדבר נכות שנותרה לנפגעת עקב התאונה, יהיה זה שיקולו של המומחה הרפואי, לאחר שישמע מהנפגעת מדוע לא המשיכה בטיפולי פיזיותרפיה – שמא מצאה שאלה לא עוזרים לה.

בית המשפט קבע, כי המבקשת לא הציגה כל ראיה אובייקטיבית כלשהיא בדבר מגבלה או הגבלה שנמשכה יותר מחודשיים לאחר התאונה. מכאן יש להבין שהמבקשת הציגה ראיות אובייקטיביות בדבר מגבלות עד חודשיים לאחר התאונה. כאשר מדובר בפגיעות אורטופדיות, אפשר בהחלט שהנפגעת נואשה מלשוב עוד ועוד לרופאים ולהתלונן על מגבלותיה, שנותרו ללא שינוי לאחר טיפול, על מנת שאלו יבדקו ויצרו ראיה אובייקטיבית (כי תלונתה היא הרי סובייקטיבית). עניינו של המומחה לבדוק אם לתלונות של המבקשת, שאכן התלוננה גם יותר מחודשיים לאחר התאונה, היה בסיס הנובע מהתאונה. זאת, לאחר שבבדיקה הראשונה נמצאו בשורש כף יד ימין קליטות "כנראה על רקע טראומה". ההנחה שמדובר בתסמונת התעלה הקרפלית, שאינה על רקע טראומה, צריכה להבדק על ידי המומחה, בין היתר על בסיס הקביעה מדצמבר 2012 (שנה וחצי, לא חודשיים, אחרי התאונה), שהמצב "גבולי עם תסמונת תעלה קרפלית". בית המשפט אינו יכול לקבוע באיזו צד של הגבול נמצא מצבה של הנפגעת, וגם שאלה זו מצדיקה מינוי מומחה שייתן חוות דעתו.

אני דוחה את הטענה שבפגיעות אורטופדיות יש להוכיח רצף טיפולי מאז התאונה ועד הגשת הבקשה למינוי מומחה. השאלה אינה אם יש רצף טיפולי, אלא אם יש רצף של סבל ונכות לנפגעת. אם הנפגעת טופלה תחילה, על המומחה לבדוק, בין היתר, אם מדובר במקרה שבו הטיפול הצליח ותוצאות התאונה נעלמו, או במקרה, שגם הוא נפוץ, שהטיפול לא הצליח להעלים את תוצאות התאונה, והנפגעת ממשיכה לסבול ממנה, אלא שבמקום לצפות שתירפא כליל, לימדה עצמה לחיות עם פגיעתה.

כעולה מהמסמכים הרפואיים, יש תשתית ראייתית מספקת למינוי מומחה רפואי בתחום האורטופדיה. נושא זה יכול להכריע את תביעתה של המבקשת, ומן הראוי להתערב בו כבר עתה. על כן, אני דן בבקשה כבערעור, מקבל את הערעור ומבטל את החלטתו של בית המשפט קמא לדחות את הבקשה למינוי מומחה אורטופד. התיק יוחזר לבית המשפט קמא למינוי מומחה, כאשר בית המשפט יקבע גם מי ישא בשכרו.

המשיבה תשלם למבקשת הוצאות הליך הערעור בסך 2,360 ₪. העירבון שהופקד יוחזר למבקשת.

ניתנה היום, כ"ז ניסן תשע"ה, 16 אפריל 2015, בהעדר הצדדים.