רע"א 21583-11-16

1.החלטה בבקשה במישור העירבון.

ברקע להחלטה זו, ערעור אזרחי ובקשת רשות ערעור על החלטת בית המשפט השלום בירושלים שלא אישר עיכוב ביצוע עד למועד מתן ההחלטה בערעור. במוקד – פסק דין שהורה למבקשים לפנות מושכר.

2.מבוקש, שעירבון שהופקד בסך 10,000 ₪ (לאחר שהופחת הסכום מהדרישה המקורית בסך של 20,000 ₪) ייחשב כערובה בהתאם לדרישות התקנות הן ביחס להליך העיקרי, היינו הערעור, והן ביחס לבקשת רשות הערעור הנוגעת להחלטה בבקשה לעיכוב ביצוע. נוכח הגשת בקשת רשות הערעור, נתבקשו המבקשים להפקדה נוספת של 10,000 ₪, ומכאן הבקשה שבפניי.

3.ככלל, על הפרק שני הליכים שונים ואף צודקת המזכירות בדרישתה לערובה להבטחת הוצאות ביחס להליך העיקרי (הערעור) ולהליך הנלווה (הבר"ע).

4.עם זאת, דומה, בנסיבותיהם של ההליכים שעל הפרק כאשר, למיטב ההערכה, ידונו ההליכים במדורג, תחילה הבקשה לעיכוב ביצוע ורק בהמשך הערעור העיקרי, ניתן להקל במעט עם המבקשים ללא חריגה מהעקרונות בדבר הפקדת ערובה.

א.הערובה שהופקדה בסך 10,000 ₪ בתיק הערעור (ע"א 46429-08-16) תשמש תחילה לצורך הבר"ע אשר, מובטחני, תידון במהרה, ועוד לפני הערעור העיקרי.

ב.ככל שלאחר גמר הדיון בבקשה לעיכוב ביצוע תיוותר הערובה בקופת בית המשפט (היינו החלטה שלא תיגע בערובה), ישמש הסכום כערובה לקראת הערעור גופו.

ג.עם זאת, ככל שבעקבות הבקשה לעיכוב ביצוע יועברו כספי הערובה או חלקם לידי המשיב, ישלימו המבקשים את הערובה עד הסך של 10,000 ₪, כהחלטתי המקורית, וזאת תוך 14 יום ממתן ההחלטה בבקשה לעיכוב ביצוע, ובכל מקרה, לפני הדיון בערעור וכתנאי לו.

5.כללו של דיון, העיקרון לפיו לפני כל דיון בכל הליך יהיו בקופת בית המשפט כערובה כספים בסך של 10,000 ₪, יוותר על כנו ואולם, ככל שניתן ללא פגיעה בעיקרון זה להקל במעט עם המבקשים, ראוי הדבר.