רע"א 213/16 שירותי בריאות כללית נ' פלוני ואח'

           בקשת רשות ערעור על החלטת בית המשפט המחוזי בירושלים מיום 8.12.2015 בת"א 56361-02-15 (כב' סגן הנשיא א' פרקש), במסגרתה נדחתה בקשת המבקשת לעיון חוזר בהחלטה אשר דחתה באופן חלקי את בקשתה לדחייה על הסף של תביעה שהוגשה נגדה על-ידי המשיבים 3-1 (להלן ביחד:המשיבים).

רקע הדברים

1. ביום 24.2.2015 הגישו המשיבים תביעה שעילתה רשלנות רפואית שיוחסה למבקשת, למשיב 4 (להלן: ביקור חולים) ולמשיב 5 (להלן: הסהר האדום), בטענה כי האחרונים כשלו באבחון מומים מולדים מהם סובל המשיב 1 (להלן: הקטין), בנם של המשיבים 3-2 (להלן: ההורים), במהלך הריונה של אמו, ובכך לא מנעו את לידת הקטין, אשר נולד ביום 13.3.2007 כשהוא סובל מנכות בשיעור של מאה אחוזים. במקביל להגשת כתב הגנתה, הגישה המבקשת בקשה לדחיית תביעת הקטין על הסף מחמת היעדר עילה, נוכח פסק הדין בע"א 1326/07 המר נ' פרופ' עמית (28.5.2012) (להלן: הלכת המר)), ולדחיית תביעת ההורים על הסף מחמת התיישנות. עוד נטען, בין היתר, כי התביעה אינה נתמכת בחוות דעת רפואית, ומשכך אינה מגלה עילה. יצוין, כי בקשות דומות הוגשו גם מטעם ביקור חולים והסהר האדום. בתגובה לבקשות האמורות טענו המשיבים, כי בהתאם לסעיפים 15 ו-16 לחוק ההתיישנות, התשי"ח-1958 (להלן: חוק ההתיישנות), תביעת ההורים לא התיישנה, שכן תביעה קודמת זהה הוגשה על-ידם ביום 13.2.2014, יום לפני תום תקופת ההתיישנות, בגדר ת"א 23929-03-14 (להלן: התביעה הראשונה). הובהר, כי התביעה הראשונה נמחקה ללא שניתנה התראה למשיבים, וכי התביעה הנוכחית הוגשה מיד עם היוודע דבר המחיקה. עוד נטען, בין היתר, כי ממילא לא התיישנה התביעה נוכח פסיקתו של בית משפט זה ברע"א 4512/13 בית החולים אגודת הסהר האדום (אל הלאל) נ' פלוני (28.8.2014) (להלן: הלכת הסהר האדום)), שניתנה בעקבות ולהשלמת הוראת המעבר שנקבעה בהלכת המר. לשלמות התמונה יצוין, כי עם תגובת המשיבים הוגשה גם חוות דעת רפואית מטעמם ובקשה להתיר צירופה לתביעה.

2. ביום 17.11.2015 קיבל בית המשפט המחוזי באופן חלקי את הבקשות לדחייה על הסף, כאשר קבע כי תביעת הקטין תידחה מחמת היעדר עילה, בעוד שתביעת ההורים תמשיך להתברר. באשר לתביעת ההורים צוין, כי בהתאם לסעיף 15 לחוק ההתיישנות, כאשר הוגשה תובענה שנדחתה באופן שאינו מונע מן התובע להגישה בשנית בשל אותה עילה, לא יבוא במניין ההתיישנות הזמן שבין הגשת התובענה לבין דחייתה. עוד הובהר, כי  סעיף 16 לאותו החוק מוסיף וקובע, כי במקרים מעין אלו לא תסתיים תקופת ההתיישנות לפני שחלפה שנה ממועד דחיית התובענה. בנסיבות המקרה דנא נקבע, כי התביעה הראשונה הוגשה בתוך תקופת ההתיישנות, ונמחקה ביום 23.10.2014 עקב חוסר מעש – משמע, לא נבצר מן ההורים להגישה בשנית. עוד צוין, כי תביעתם הנוכחית של ההורים הוגשה כארבעה חודשים לאחר מחיקת התביעה הראשונה, בטרם חלפה שנה ממועד זה, ומשכך היא לא התיישנה. בהתייחסו לתביעת הקטין, סקר בית המשפט את הלכת המר אשר שללה את זכותו של הילוד להגיש תובענה בעילה של "חיים בעוולה", ולפיכך דחה את תביעת הקטין מחמת היעדר עילה, וזאת בהתחשב בכך שתביעת ההורים ממשיכה להתברר. בית המשפט הבהיר, כי אינו מוצא להידרש לטענות המשיבים ביחס לפסיקות שניתנו לאחר הלכת המר, והשלכתן על המקרה שבפניו, נוכח קביעתו הראשונית כי ממילא תביעת ההורים לא התיישנה. לבסוף, בית המשפט התיר את צירוף חוות הדעת הרפואית וקבע כי בכך נרפא הפגם הדיוני שנוצר בשל אי-הגשתה עם הגשת התובענה.

3. ביום 19.11.2015 הגישה המבקשת בקשה לעיון חוזר בהחלטה. בבקשה נטען, כי החלטת בית המשפט ניתנה מבלי שהתאפשר למבקשת להשיב לתשובת המשיבים כקבוע בתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד-1984 (להלן: תקנות סדר הדין האזרחי). בהקשר זה נטען, כי למבקשת טיעונים מהותיים שיש בהם כדי לשנות מן ההחלטה, ואשר מצדיקים עיון חוזר בה. לגופו של עניין טענה המבקשת, כי כתב התביעה ובקשת המשיבים לפטור מתשלום אגרה בתביעה הראשונה מעולם לא הומצאו לה, כמו גם לביקור חולים ולסהר האדום, הנתבעים האחרים. עוד צוין, כי בניגוד לנטען על-ידי המשיבים, מעיון בכתבי בי-הדין הנוגעים לתביעה הראשונה עולה, כי זו הוגשה מבלי ששולמה אגרה בגינה ומבלי שניתן פטור מאגרה למשיבים, וזאת תוך פירוט השתלשלות האירועים בתביעה זו. כמו כן הובהר, כי גם לתביעה הראשונה לא צירפו המשיבים חוות דעת רפואית. בנסיבות אלה נטען, כי התביעה הראשונה מהווה הליך סרק ולא ניתן להתייחס אליה כתביעה שהוגשה אשר בכוחה לעצור מלכת את מרוץ ההתיישנות. כל זאת, תוך הפנייה, בין היתר, להוראת תקנה 2 לתקנות בתי המשפט (אגרות), התשס"ז-2007 (להלן: תקנות האגרה), ולפסיקה רלוונטית. המשיבים מצדם טענו, כי המציאו את כתב התביעה בתביעה הראשונה למבקשת, אך אף אם יקבע אחרת, אין באי-המצאת כתב התביעה או באי-תשלום אגרת בית המשפט, כדי לאיין את עצם קיומה והגשתה של התביעה הראשונה. לחלופין נטען, כי אם תתקבל בקשת המבקשת ותדחה תביעת ההורים מחמת התיישנות, הרי שיש לדון בתביעת הקטין בהתאם להלכת הסהר האדום. לשלמות התמונה יצוין, כי ביקור חולים והסהר האדום ביקשו להצטרף לבקשת המבקשת.

4. ביום 8.12.2015 נקבע, כי מאחר שלא התאפשר למבקשת להגיב לתגובת המשיבים בטרם ניתנה ההחלטה הקודמת, יש לדון בבקשה לעיון מחדש. עם זאת, לא מצא בית המשפט לשנות מהחלטתו מיום 17.11.2015, תוך שהפנה, ללא פירוט, לנימוקים שבתגובת המשיבים לבקשה. עוד צוין, כי לא נמצא כל בסיס לטענת המבקשת לפיה יש באי-תשלום האגרה ובאי-המצאת כתב התביעה כדי לאיין את ההליך שבגדרו הוגשה התביעה הראשונה, תוך שהובהר כי "לטיעון זה לא הובאו כל אסמכתאות, והוא אף אינו מתיישב עם השכל הישר".

           כלפי החלטה זו הגישה המבקשת את הבקשה דנא.