רע"א 20575-06-14 וייס נ' ינקוביץ ואח'

לפניי בקשת רשות ערעור על החלטת בית משפט השלום בירושלים (כב' השופטת ש' ליבוביץ), מיום 15.5.14, בה"פ 47764-02-14 (להלן: "המרצת הפתיחה"). בהחלטתו קיבל בית המשפט את בקשת המשיבים להורות על עיכוב ביצוע הליכים בתיק הוצאה לפועל שפתח המבקש נגדם, תוך חיובם בהפקדת מלוא סכום החוב בקופת בית המשפט, עד להכרעה בהמרצת הפתיחה.

תמצית הרקע העובדתי והליכים קודמים

1. ביום 10.6.09 הגיש המבקש תביעה בסדר דין מקוצר נגד המשיבים (ת"א 6614-09 להלן: "ההליך הראשון"). בתביעה זו עתר להורות למשיבים להשיב לו כספים בגין ביטול הסכם מכר שנחתם בין הצדדים בשנת 2004 בגין רכישת דירה במקרקעין הידועים כגוש 30244 חלקה 166 (להלן: "המקרקעין"). בכתב התביעה טען המבקש, שהמשיבים הציגו לו מצב שווא שלפיו הם הבעלים על דירת 5 חדרים בנכס זה, בעוד שבפועל המדובר בקרקע שעוד לא התחילו לבנות עליה, ונמצאת בבעלותם של אחרים. על פי נסח הרישום שצורף לכתב התביעה, אחד מהבעלים הוא ידידיה איינהורן (להלן: "איינהורן"). עוד צרף המבקש לכתב התביעה הסכם שעשה עם איינהורן לגבי אותם המקרקעין, בשנת 2005, במועד מאוחר להסכם עם המשיבים.

    

2. על פי נסח רישום מקרקעין שצורף להמרצת הפתיחה, נרשמה ביום 30.6.09 הערת אזהרה לטובת המבקש על זכותו של איינהורן במקרקעין הידועים כגוש 30761 חלקה 34 (נספח ב' להמרצת הפתיחה להלן: "הערת האזהרה". ככל הנראה המדובר באותם המקרקעין שרישומם שונה אצל רשם המקרקעין). יוער, כי עד כה לא נתברר מכוח איזה הסכם נרשמה הערת האזהרה ומיהו אותו איינהורן, שלא צורף בשום שלב כצד להליכים. לא לחינם ציין בית משפט קמא בהחלטתו מושא הבקשה דנן, כי "בהליך זה, רב הנסתר על הגלוי" (סעיף 6 להחלטת בית משפט קמא).

    

3. יצוין, כי ביום 13.11.12 הוטל עיקול על הערת האזהרה בשל אי תשלום מס רכישה.

    

4. ביום 19.5.13 ניתן על ידי כב' השופטת ש' רנר פסק דין בהליך הראשון, שחייב את המשיבים לשלם למבקש סך של 299,606 דולר בתוספת הפרשי הצמדה וריבית כחוק מיום 24.3.11, ושכר טרחה בסך של 25,000 ₪ (להלן: "פסק הדין"). במסגרת פסק הדין ניתן תוקף להסכמת הצדדים, כי: "התשלום יבוצע בתוך 30 יום מיום מתן פסק הדין ובכפוף להמצאת ייפוי כוח לב"כ הנתבעים לביטול הערת האזהרה הרשומה לטובת התובע" (פסיקתא נחתמה ביום 17.7.13. ההדגשה שלי – א' פ').

    

5. מוסכם על הצדדים, כי "הערת האזהרה הרשומה לטובת התובע", הנזכרת בפסק הדין, היא לא הערת האזהרה הרשומה על שמם ועל בעלותם במקרקעין של המשיבים (אם אכן רשומים מקרקעין בבעלותם – הערה שלי – א' פ'), אלא הערת האזהרה הרשומה על המקרקעין שבבעלותו של איינהורן (סעיף 1 לתגובת המשיבים מיום 12.5.14 בהמרצת הפתיחה).