רע"א 20357-04-16 בר לבב ואח' נ' כפר אלדד אגודה שיתופית ואח'

בפני בקשת רשות ערעור על החלטת בית משפט השלום בירושלים (כב' השופטת מ. ליפשיץ) מיום 13.3.16 בת"א 60840-06-14.

בית משפט קמא לא נעתר לבקשה לסעד זמני לחיבור בתי המבקשים, אשר במעלה רחבעם - למים וחשמל.

לאחר עיון בתיק בית משפט קמא (הסרוק בנט המשפט), בהחלטה ובבקשה - אני מוצאת לדחות הבקשה, ללא צורך בקבלת תשובה ולהלן עיקרי טעמיי;

1. עסקינן בבקשה שהוגשה עוד ביום 28.12.15. עיון מעלה כי בתום הדיון מיום 7.1.16 - ניתנה הסכמת הצדדים (ובכלל זה גם הסכמת המבקשים), לפיה תינתן ההחלטה בבקשה על יסוד החומר שהונח בבית המשפט, עד לאותה עת וללא חקירת המצהירים (זאת ככל שלא יגיעו הצדדים להסכמה, חרף שהות שניתנה לכך). ככל שסברו המבקשים כי יש צורך בהגשת חומר נוסף, לתמיכה בטענות שהעלו בע"פ אותו דיון, לא היה מקום למתן אותה הסכמה ואין להם להלין אלא על עצמם.

2. מכל מקום, עת מבוקש להציג מסמכים נוספים בתמיכה לטענה זו או אחרת, הרי שעת עסקינן בסעד זמני ו/או החלטת ביניים, יש סמכות לבית משפט קמא, לשוב ולהידרש לבקשה חדשה ו/או לבקשה לעיון חוזר. נראה כי הדרך בה יש ללכת, היא הגשת בקשה ממין זה, בערכאה הראשונה.

   זאת במקום הגשת בר"ע על החלטת ביניים כאשר רק במסגרת זו ולראשונה, מבוקש להגיש חומר ראייתי רב ונוסף. חומר אשר לא הוגש באמצעות מצהיר בערכאה הראשונה וממילא זה, גם לא נחקר עליו.

3. לבקשה נשוא החלטה זו צורפו (למעשה ללא רשות) מסמכים רבים, אשר לא הונחו בפני בית משפט קמא ואשר נראה כי אף לא התבקשה הגשתם, שם. מיותר לציין כי מקום בו מבוקש להגיש מסמכים חדשים במסגרת בר"ע, הדרך הנכונה לעשות כן - היא ע"י הגשת בקשה נפרדת וצירוף המסמכים עצמם, רק לאחר מתן הרשות. זאת, להבדיל מצירופם כנספחים לבר"ע, באופן שבית המשפט נחשף אליהם, עוד בטרם ניתנה רשות לעשות כן.

4. לטעמי היה ניתן להסתפק באמור לעיל באשר לדחיית הבקשה, אך מכל מקום, לאחר שעיינתי בכלל החומר הנדרש - אני מוצאת להוסיף עוד מספר הערות;