רע"א 19754-02-16 מועצת העדה האורטודוקסית נצרת נ' סח'ניני

1.המבקשת הגישה תביעת פינוי כנגד המשיבה, דיירת מוגנת בנכס שבבעלותה, לאחר שזו חדלה מתשלום דמי השכירות. משלא הוגש כתב הגנה, ניתן פסק דין המורה על פינוי המשיבה מהנכס וחיובה בתשלומים שונים (להלן: פסק הדין). משהחלה המבקשת בנקיטת הליכי פינוי, הגישה המשיבה בקשה לביטול פסק דין וטענה לפגמים בהמצאת כתב התביעה לידיה. בתגובתו ביקש ב"כ המבקשת להורות על מחיקת הבקשה, כיוון שזו לא הומצאה לידיו כדין.

2.בהחלטתו מיום 24.01.2016 נעתר בית המשפט קמא לבקשה והורה על ביטול פסק הדין, כיוון ונפלו פגמים בהמצאת כתב התביעה לידי המשיבה. עוד צוין, כי הבקשה לביטול פסק הדין נמסרה למבקשת, כפי שמורה אישור המסירה החתום באמצעות מנהלה, מר עבדו.

3.המבקשת לא השלימה עם החלטה זו, והגישה בקשה "לעיון מחדש" בהחלטה. בקשה זו נדחתה ע"י בית המשפט קמא, שציין כי הליך "עיון מחדש" אינו מוכר לו. המבקשת הגיש בקשה נוספת, חדשה, ל"עיון מחדש". בבקשה זו עמדה בהרחבה על גרסתה כי הבקשה לביטול פסק דין לא הומצאה לה, וכי חתימת מנהלו מר עבדו על גביה, זויפה באמצעות המשיבה. בית המשפט קמא דחה גם בקשה זו.

4.על החלטה זו באה בקשתה של המבקשת, בה היא שבה וטוענת כי המשיבה פעלה במרמה, העתיקה באמצעות תוכנה את חתימת מר עבדו מהסכם השכירות בין השתיים אל אישור המסירה, ומכאן שפסק הדין בוטל במרמה.

5. לאחר עיון בבקשה על נספחיה מצאתי, כי הבקשה אינה צריכה תשובה, ולכן אדחנה על אתר, בגדרה של תקנה 406 לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד-1984. סעיף 1(7) לצו בתי המשפט (סוגי החלטות שלא תינתן בהן רשות ערעור), תשס"ט-2009 מורה, כי לא תינתן רשות ערעור על החלטה שהיא קבלת בקשה לביטול פסק דין. לפי טיבה מכוונת הבקשה כנגד ההחלטה לביטול פסק הדין, ובכגון זה אין נותנים, כאמור, רשות לערער.

6.הבקשה נדחית, אפוא. משלא נתבקשה תגובה, אין צו להוצאות.

ניתן היום, כ' אדר א' תשע"ו, 29 פברואר 2016, בהעדר הצדדים.