רע"א 19495-10-14 מדינת ישראל נ' דראגמה

1.בבקשה שבפניי עותרת המבקשת כי תינתן לה רשות ערעור על החלטת בימ"ש קמא (כב' סגן הנשיא סוהיל יוסף, בימ"ש שלום נצרת) מיום 11/9/2014.

2.בהחלטה קבע בימ"ש קמא כי ארוע הירי בו היו מעורבים חיילי צה"ל ואשר המנוח (שהמשיבים טוענים להיות יורשיו) מצא בו את מותו, אינו חוסה תחת ההגנה הקבועה בחוק הנזיקים האזרחיים (אחריות המדינה) תשי"ב – 1952 (להלן: "החוק") ועל כן קמה למבקשת אחריות לנזקים מחמת רשלנות.

התיק בפני בימ"ש קמא קבוע להמשך בירור בשאלת הנזק.

3.לטענת המבקשת, הכרח שערכאת הערעור תדון בבקשתה ותכריע בשאלת האחריות כבר עתה, זאת על אף שטרם ניתן פסק דין סופי.

עפ"י המבקשת, האמור מתיישב עם הרציונאל של הוראות החוק, המחייב בירור (ממצה) בשאלת האחריות תחילה, לרבות בפני ערכאת הערעור, טרם דיון בשאלת הנזק.

עוד עפ"י המבקשת, בהחלטה נפלו טעויות חד משמעיות, לרבות במשקל שניתן ובדרך בה נבחנו ראיות שונות שהובאו. כמו כן נטען שהסוגיות אשר בירורן מבוקש במסגרת הבר"ע, הן בגדר סוגיות עקרוניות וחשובות החורגות מהתיק הספציפי והיפות לתביעות חוזרות המתייחסות לאירועים מעין אלו שבפנינו.

המבקשת גם מפנה לחסכון בזמן השיפוטי ובמשאבי הצדדים, כשלטענתה ההליך לבירור שאלת היקף הנזק, לרבות בהינתן שהמנוח תושב שכם, ומשלא הובררה לטענתה זהות היורשים "האמיתיים", צפוי להיות מייגע ואף להתעכב.

4.לאחר בחינה נוכחתי כי דין בקשת רשות הערעור להידחות וזאת ללא צורך בתשובה.

5.אין חולק כי על אף שההחלטה הוגדרה כ"פסק דין חלקי", עסקינן בהחלטה הדורשת רשות ערעור.