רע"א 19417-06-15 משה נ' בורשטיין ואח'

בקשת רשות ערעור על החלטת בית משפט השלום (כבוד הרשמת הבכירה ב' יהלום), בתיק 18908-08, מיום 10.5.15, בגדרה נדחתה בקשת המבקש לתיקון פסק דין שניתן בהעדר מיום 18.2.2009.

העובדות הצריכות לעניין

על פי הנטען בבקשה, המבקש הוא הבעלים של בניין בירושלים (להלן: "הבניין"). ביום 1.3.78 השכיר המבקש למשיבים דירה בת 3 חדרים בבניין, לפי חוזה שכירות מוגנת (להלן: "הדירה"), עת דמי השכירות עמדו על סך של 70 ₪ לחודש. המשיבים הפרו את חוזה השכירות בכך שלא שילמו דמי שכירות במשך תקופות ארוכות ולכן הגיש המבקש ביום 18.2.02 תובענה לפינוי וסילוק ידם מהדירה (ת"א 13059/02).

ביום 12.5.04 הגיעו הצדדים להסכם פשרה, אשר קיבל תוקף של פסק דין, בגדרו נקבע כי המשיב 1 (להלן: "המשיב") ישלם את יתרת החוב בגין דמי השכירות ב-3 תשלומים שווים. עוד הובהר והוסכם, כי ככל שהמשיב לא ישלם את יתרת החוב במועדים שנקבעו, כולם או חלקם, יהא רשאי המבקש לפנות את המשיב מהדירה. בנוסף נקבע, כי המשיבים ישלמו דמי שכירות חודשיים בסך 76 ₪ וככל שלא יעמדו בתשלום דמי השכירות החודשיים, יוכל המבקש לעתור לבית המשפט בתביעה לסילוק ידם. חרף זאת, המשיבים הפסיקו לשלם דמי שכירות מאז חודש יולי 2007.

ביום 21.5.08 שלח המבקש למשיבים התראה, לפיה אם לא יסדירו את חובם הוא ייאלץ לממש את זכותו לפינוי וסילוק ידם בהתאם לפסק הדין מיום 2.5.04; אלא, שהמשיבים לא עשו כן.

ביום 24.9.08 הגיש המבקש תביעה לפינוי וסילוק ידם של המשיבים מהדירה (ת"א 18908/08). משלא הוגש כתב הגנה – ניתן ביום 18.2.09 פסק דין בהיעדר. בבואו לממש את פסק הדין, גילה המבקש כי מספר תעודת הזהות של המשיבה 2 (להלן: "המשיבה") - חסר.

מכאן החל רצף מהלכים שהוביל לבקשה דנא:

ביום 5.2.15 הגיש המבקש בקשה לתיקון טעות סופר, בגדרה עתר להוספת מספר תעודת הזהות של המשיבה לפסק הדין; ביום 12.2.15 קבע בית משפט קמא, כי "אין המדובר בטעות קולמוס, אלא בבקשה לתיקון כתב תביעה בדרך של הוספת מס' הזהות של התובעת [צ"ל "הנתבעת" – צ' ס'] (תקנה 9 לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד-1984). יש להגיש בקשה לתיקון כתב תביעה, ולאחר מכן להמציאה לנתבעת".

ביום 17.2.15 הגיש המבקש "בקשה לתיקון כתב תביעה", בגדרה עתר להוספת מס' תעודת הזהות של המשיבה ולמתן פסק דין מתוקן; ביום 18.2.15 ניתנה החלטה "כמבוקש"; ביום 22.2.15 הגיש המבקש לבית משפט קמא כתב תביעה מתוקן, הכולל את מספר ת.ז. של המשיבה; ביום 13.4.15 הגיש המשיב מכתב, בגדרו טען כי שילם למבקש שכר דירה, ולראייה צירף אישור מאת עו"ד ד"ר מתי עצמון מיום 14.1.15, לפיו אישר האחרון קבלת סך של 1250 ₪ דמי שכירות לשנת 2015 עבור הדירה; המבקש הגיש תגובה על מכתב המשיב, בגדרה ביקש "לתת פסק דין בתביעה בנוסח של פסק הדין שניתן בהיעדר הגנה מלפני כ-7 שנים".

ביום 10.5.15 קבע בית משפט קמא כך: "על פניו נראה כי שנים לאחר מתן פסק הדין, המשיכו הנתבעים להתגורר במושכר ולשלם שכר דירה. בנסיבות אלו איני נעתרת לבקשה לתיקון פסק הדין. ככל שהתובע מבקש את פינוי הנתבעים עליו להגיש תביעה חדשה".

מכאן הבקשה שלפניי.

טענות הצדדים