רע"א 18688-02-17 ת.מ.י.ד חברה לבניה והשקעות בע"מ נ' הבנק הבינלאומי הראשון לישראל בעמ

 1.לפני בקשת רשות ערעור על החלטת בית משפט השלום בתל אביב (כב' השופטת דלית ורד) מיום 9/1/17 בת"א 37822-11-14.

בהחלטה נכתב כדלקמן:

"זו הפעם השניה בה מבקשת הנתבעת לתקן את תצהירה, תוך העלאת טענה חדשה בדבר זיוף חתימת הנפרעת, טענה אשר היא בגדר הרחבת חזית.

על מנת לאפשר לנתבעת את יומה, אני מתירה הגשת תצהיר מתוקן לענין זה בלבד, אך בו בעת אחייב את הנתבעת לשלם לתובע הוצאות בסכום של 2500 ₪, זאת בתוך 30 ימים מהיום.

התצהיר יוגש בתוך 7 ימים מהיום עם העתק במסירה אישית כדין לצד שכנגד.

התובע רשאי להגיש תצהיר מתוקן מטעמו לעניין זה בלבד, בתוך 7 ימים ממועד מסירת התצהיר כאמור".

2.המבקשת מבקשת ליתן לה רשות ערעור ולדון בבקשה כבערעור. לבטל ההחלטה ולהחליט כי בנסיבות שבהן התגלתה טענת הזיוף אין מדובר ברחבת חזית וכי יש לאפשר לה להגיש תצהיר עדות ראשית מתוקן תוך ביטול החיוב בהוצאות.

3.לאחר שעיינתי בבקשה ובנספחיה, הגעתי למסקנה ולפיה דינה להידחות, ללא צורך בתגובה, וזאת מהנימוקים כדלקמן:

א)בכל הנוגע לפסיקת הוצאות, אין כלל אפשרות להגיש בקשת רשות ערעור לאור סעיף 1 (8) לצו בתי המשפט (סוגי החלטות שלא תינתן בהן רשות ערעור) תשס"ט – 2009.

ב)לגבי רכיבי ההחלטה הנוספים:

(1)ההלכה הפסוקה והמושרשת קובעת, כי השגות בעלי דין על החלטות ביניים של הערכאה הדיונית, יידונו, ככלל , במסגרת ערעור על פסק הדין וזאת למעט מקרים נדירים שבהם מבקש רשות הערעור מראה כי דחיית הדיון בהשגה על ההחלטה לשלב הערעור על פסק הדין, עלול להשפיע באופן ממשי על זכויות הצדדים, עלול לגרום לנזק של ממש או עלול להביא לקיומו של הליך מיותר או שגוי.

וראה לעניין זה:

רע"א 7960/14 הפניקס חברה לביטוח בע"מ נ' עידית גולד – פיסקה 6 (ניתן ביום 15/12/14) ורע"א 7913/14 תרכובת ברום בע"מ נ' הדס חצב – פסקאות 6 ו-7 (ניתן ביום 8/12/15) .

(2)החלטות ביניים, שבמהותן הן החלטות דיוניות – ניהוליות, מסורות לשיקול דעתה של הערכאה הדיונית, וערכאת ערעור ממעטת להתערב בהחלטות מסוג זה, ובלבד שאין מדובר בהחלטה החורגת ממתחם הסבירות או מעוררת חשש לעיוות דין.

ראה לעניין זה: רע"א 7598/14 תיאופילוס ג'אנופולוס ("תיאופולוס השלישי) נ' הימנותא בע"מ – סעיף 13 (ניתן ביום 6/1/15).