רע"א 18306-01-16 יהודאי נ' בנק דיסקונט לישראל בעמ

לפני בקשה להארכת מועד להגשת בקשת רשות ערעור על החלטת בית משפט השלום בכפר סבא, שניתנה ביום 30.11.15 (כב' השופטת מירב בן ארי בתא"ק 34531-12-14), לפיה נדחתה בקשת רשות להתגונן שהגיש המבקש כנגד תביעה שהגישה המשיבה על סך של 306,927 ₪ וזאת עד למועד הגשתה ביום 10.1.16.

בנוסף, הגיש המבקש בקשה לפטור אותו מהפקדת ערבון.

בבקשה להארכת מועד נטען כי ביום 30.11.15 ניתנה החלטת בית משפט קמא, לפיה נדחתה בקשת רשות להתגונן שהוגשה על ידי המבקש והוא חוייב בהוצאות משפט בסך של 2,500 ₪. הבקשה הומצאה אל ב"כ המבקש באמצעות אתר נט המשפט בלבד ביום 30.11.15. עם קבלת ההחלטה פנה ב"כ המבקש עוד באותו היום, אל הלשכה לסיוע משפטי, אשר מטעמה הוא מייצג בתיק וביקש להרחיב את מינויו להגשת בקשת רשות ערעור על ההחלטה. רק בסמוך להגשת הבקשה דנן, אישרה הלשכה לסיוע משפטי את הרחבת המינוי ואת הגשת הבקשה. המבקש עצמו עשה כל שביכולתו לעמוד בזמנים הקצובים והסיבה היחידה שהבקשה לא הוגשה היא כי האישור מטעם הלשכה לסיוע משפטי בושש לבוא. נוכח הדברים ומשההמצאה בוצעה רק דרך אתר נט המשפט, מתבקשת הארכת מועד להגשת הבקשה עד ליום הגשתה, קרי,10.1.16. מדובר באיחור של 10 ימים בלבד ולכן גם למשיבה לא ייגרם כל נזק בהארכת המועד. טרם ניתן פסק דין בתביעה והמשיבה טרם המציאה לבית המשפט פסיקתא מתוקנת לחתימה, לאחר שבית המשפט הורה לה לעשות כן, ועל כן מכל מקום, בהארכת המועד לא ייגרם למשיבה כל נזק.

בנוסף, מבוקש פטור מערבון מחמת העובדה שאין ביכולתו של המבקש להפקיד כל סכום לצורך כך. לטענת המבקש הוא שרוי בחובות רבים ופנה לאחרונה על מנת לקבלת קצבת הבטחת הכנסה מטעם המוסד לביטוח לאומי. בקשתו טרם הוכרעה (הבקשה צורפה כנספח א' לתצהירו). המבקש מיוצג על ידי עורך דין מטעם הלשכה לסיוע משפטי. עקב האירועים מושא בקשת הערעור, המבקש הוא לקוח מוגבל בבנק, לאחר שהמשיבה מיאנה לכבד מספר התחייבויות שלו ומאז אין הוא מתנהל באמצעות חשבון בנק. למבקש חובות רבים, בגינם הוטלו על חשבונותיו הקודמים עיקולים, לרבות חובות לרשות המיסים (העתק אישור החובות צורף כנספח ב' לתצהירו).

עוד טוען המבקש, כי סיכויי בקשת הערעור טובים, שכן הסיבה בגינה לא ניתנה לו רשות להתגונן נבעה מכך שלבקשה לא צורפה חוות דעת חשבונאית, אולם, טענותיו לא היו רק חשבונאיות אלא בעיקר על התנהלות בחוסר תום לב ולנזקים שגרמה לו המשיבה. הואיל ורוב המסמכים עליהם הוא מסתמך בהכנת חוות הדעת מצויים בשליטתה של המשיבה, המבקש אינו יכול לקבל ממנה את המסמכים בשלב מקדמי זה, טרם ניתנה לו הרשות להתגונן.

המשיבה מתנגדת לבקשות. אין בבקשה להארכת מועד כל בסיס משפטי על פיו יידרש בית המשפט להאריך את המועד להגשת ערעור. פסק דינו של בית משפט קמא הומצא כבר ביום 30.11.15, אך מטעמים השמורים עמו בחר המבקש שלא להגיש בקשה להארכת מועד טרם חלף, כפי שהיה מקום לעשות. אין בבקשה כל פירוט אודות נסיבות העיכוב במתן התשובה מטעם הלשכה לסיוע משפטי והאם מדובר בעיכוב שנבע מטעות או כשל בלשכה או שמא מדובר בהתנהלות המבקש שהביאה לעיכוב הנ"ל. לא צורפו העתקי ההתכתבות עם הלשכה והמשיבה סבורה שיש לצפות מהמבקש לפרוס את היריעה העובדתית כולה בעניין זה. בהעדר פירוט של נסיבות האיחור, חזקה שהנסיבות לא הצדיקו את האיחור.

בכל הנוגע לבקשה לפטור מערבון, טוענת המשיבה, כי חובת המערער לערוב את הוצאות המשיבה. העובדה שהמבקש קיבל פטור מאגרה בהיותו מיוצג על ידי הלשכה לסיוע משפטי אינה מקנה לו זכות אוטומטית לפטור מערבון להבטחת הוצאות המשיבה בהליך. באשר לסיכויי ההליך, צדק בית המשפט בקביעותיו ואין בטענות המבקש משום חידוש. אין לאפשר למבקש לקבל יומו בשנית, בלא הפקדת ערבון להוצאות המשיבה שעולה מדבריו שלו עצמו, כי לא יהא ביכולתו לשפות את המשיבה בהוצאותיה ככל ובקשותיו יידחו.

דיון והכרעה

להארכת מועד להגשת ערעור נדרש טעם מיוחד, לפי תקנה 528 לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד- 1984 (להלן: "התקנות"), הנדרש לגבי כל מועד שנקבע בחיקוק.

שני שיקולים עיקריים ניצבים בפני בית המשפט עת בוחן הוא בקשה להארכת מועד להגשת בקשת רשות ערעור או ערעור. האחד עניינו הנסיבות שגרמו לאיחור, והשני הוא סיכויי ההליך.

לאחר שעיינתי בטענות הצדדים ושקלתי את מכלול הנסיבות, דין הבקשה להארכת מועד להתקבל.

התנהלות המבקש אינה מלמדת על רשלנות, הזנחה או זלזול בבית המשפט.