רע"א 18285-09-16 אבומנהל נ' עיריית אום אל פחם

 1.בפני בקשת רשות ערעור שהוגשה על ידי מר ח'אלד אבומנהל (להלן: "המבקש") על החלטת בית משפט השלום בחיפה (כב' השופטת סיגלית גץ-אופיר) בת"א 41789-10-10 מיום 25/08/16, במסגרתה דחה בית משפט קמא את בקשת המבקש להורות לשמאי שמונה על ידי בית המשפט, מר יצחק סיון, לחשב את שווי 300 מ"ר שנלקחו מהמבקש לטענתו לצורכי סלילת כביש שנבנה על ידי עירית אום אל פחם (להלן: "המשיבה").

המבקש טוען, כי החלטת בית משפט קמא בטעות יסודה ולטעמו הינו זכאי לפיצוי האמור על רקע הסכם לסיום הסכסוך שנערך בחסות בית משפט השלום בחדרה על ידי כב' השופט טל שחר ז"ל בתאריך 16/04/96. לעמדתו נתן בית משפט קמא פירוש מוטעה לסעיף נ"ב לפסק הדין שניתן על ידי בית המשפט המחוזי בחיפה במסגרת ע"א 2418-03-16 ביום 15/06/16.

תמצית התשתית העובדתית וההליכים שהתנהלו בין הצדדים

2.המבקש הינו הבעלים הרשום של 1820 חלקים מתוך 50339 חלקים במקרקעין הידועים כחלקה 11 גוש 20324 מאדמות אום אל פחם (להלן: "החלקה").

3.תחילתו של הסכסוך לפני למעלה מעשרים שנה בהליך משפטי שהתנהל בת"א 629/94 בבית משפט השלום בחדרה על-ידי המבקש כנגד המשיבה בפני כב' השופט א' קפלן. במסגרת תיק זה עתר המבקש למתן צו מניעה האוסר על המשיבה לבצע עבודות סלילת דרך (מס' 81) ברוחב 13 מ' בין שני המגרשים המוחזקים על ידו בחלקה הנ"ל בטענה, כי ביצוע הדרך הינו בסטייה מתוואי הדרך שנקבע בתוכנית בניין עיר מאושרת ענ/129.

4.במסגרת התיק הנ"ל, הגיעו הצדדים ביום 09/03/95 לידי הסכם פשרה לפיו התחייבה המשיבה להרוס, לתקן או להעביר את תוואי כביש מס' 81 בקטע שליד חלקה 21/16 + החלקה 21/13, וזאת אם יתברר, כי תוואי הכביש שמבוצע על ידה אינו תואם את התוואי הקיים בתוכנית המתאר ענ/129. סוכם, שהבדיקה תבוצע על ידי שני מודדים, ואם אלה לא יסכימו ביניהם, ימונה מודד שלישי.

עוד הוסכם, שעלות העתקת תוואי הכביש ותיקון כל נזק שייגרם לחלקות המבקש יהא על חשבון המשיבה.

5.ביום 16/04/96 הוסכם על שינוי הסכם הפשרה באופן שהמשיבה תשלם למבקש את שווי החלק מן המגרש המשמש לצרכי הכביש שנסלל, לפי שווי שייקבע על ידי שמאי מוסכם אשר נתמנה על-ידי בית המשפט, כחלק מהסדר הפשרה. אולם, ביום 23/04/96 הודיעה המשיבה על דחיית הצעת ההסדר, וזאת בהיעדר הוכחת בעלות מטעם המבקש, ובהעדר תוכנית חלוקה המוסכמת על כלל בעלי החלקה.

בתגובה שמסר ב"כ המשיבה צוין כדלקמן:

"אם התובע יציג בפני בית המשפט הנכבד הוכחות על בעלות בחלקים להם הוא טוען ועל גבולות מוסכמים, היא תיתן הסכמתה להסדר שהוצע".