רע"א 17926-11-16 קולירן נ' איינשטיין

1.לפני בקשת רשות ערעור על החלטת בית משפט השלום בהרצליה (כב' הרשמת הבכירה ענת דבי) מיום 31/10/16 בת.א. 41001-04-16 ולפיה נדחתה בקשת המבקש לסילוק תביעת המשיב על הסף.

2.אין זו הפעם הראשונה שבה אני נדרשת לבקשה לסילוק על הסף אשר הוגשה ע"י המבקש בבית משפט קמא.

נדרשתי לסוגיה במסגרת רע"א 33497-07-16 ובהחלטתי מיום 7/8/16 כתבתי:

"ענייננו, בבקשה לסילוק על הסף אשר הגיש המבקש ביחס לתביעה שהוגשה נגדו.

המבקש טען, כי המשיב – התובע אינו יכול לתבוע אותו בגין הסעד שהתבקש (דמי שכירות והוצאות נלוות), כיוון שבעבר תבע את הנתבע – המבקש בבית משפט השלום בראשון לציון במסגרת ת.א. 29163-05-13.

בית משפט איפשר לו לתקן את תביעתו כך שתכלול סעד של פיצוי בגין הפסד דמי שכירות עד לחודש אוקטובר 2013 ואף התיר לתקן את כתב התביעה כך שיכלול פיצוי בגין אובדן דמי שכירות.

3. ניתן פסק דין באותה תביעה (להלן: "התביעה הראשונה"). המבקש טען, כי לא ניתן לתבוע ממנו את הסעד. כלומר – הפסד דמי שכירות החל מחודש נובמבר 2013 ואילך וזאת מבלי שהוא ביקש במסגרת התביעה הראשונה בקשה לפיצול סעדים, ומבלי שקיבל היתר לפיצול סעדים.

במסגרת התביעה הראשונה התקיים דיון ביום 12/11/15 בפני כב' השופטת יעל בלכר.

בית המשפט הציע לצדדים ליתן פסק דין לפי סעיף 79 א'. הסכמת ב"כ הצדדים למתן פסק דין לפי סעיף 79 א' נכתבה בפרוטוקול כדלקמן:

"מסכימים להצעת בימ"ש שלפיה ינתן פ"ד לפי סעיף 79א' עד לסכום של 25,000 ₪ כאשר בכך תסולק כל התביעה לרבות כתב התביעה המתוקן שכולל גם תביעה על דמי שכירות עד למועד כתב התביעה המתוקן ב-10/13 (כלומר כולל הטענה לאובדן דמי שכירות בחודש 10/13). סכום זה מתייחס גם להוצאות השונות שהוציאו התובעים בניהול התיק.

ככל שהתובע מס' 1 יבקש להגיש תביעה בעניין אובדן דמי השכירות לתקופה שמ-11/13 ואילך שאיננה כלולה בכתב התביעה הרי שהוא רשאי לעשות כן בכפוף לכל דין".

כאשר הוגשה התביעה בת.א. 41001-04-16 ביקש המבקש לסלק התביעה על הסף, שכן לא ניתן למשיב היתר לפיצול סעדים.

המשיב טען, כי לאור הפרוטוקול בתביעה הראשונה, הוא היה רשאי להגיש את התביעה הנוכחית וכך עשה.

בית משפט קמא לא מצא לנכון בהחלטתו מיום 3/7/16 להכריע בסוגיה, כיוון שנטען כי קיימת מחלוקת בין הצדדים בנוגע למוסכם בדיון שהתקיים במסגרת התביעה הראשונה ולפיכך יש צורך לשמוע את טיעוני הצדדים.