רע"א 1745/16 קפלה אנסטלט (חברה מחוקה) ואח' נ' ספוט עתיד בע"מ ואח'

1. הליך זה נסב על החלטה של בית המשפט המחוזי מרכז-לוד בה נדחתה בקשה למתן רשות ערעור על החלטה של בית משפט השלום בנתניה, אשר מחק בקשת רשות ערעור על החלטת רשמת ההוצאה לפועל.

           בבקשה שבפניי מבוקש להורות על חלופי המבקשת 1, ואלו בקצרה העובדות הצריכות לעניין:

           המבקשת 1 - חברה זרה שהיתה רשומה בליכטנשטיין - פתחה נגד המשיב 2 תיק הוצאה לפועל בו עתרה לביצוע שתי המחאות. המשיב 2 העלה טענת "פרעתי", וזאת על יסוד הסכם שנחתם בין הצדדים. בהחלטתה קבעה רשמת ההוצאה לפועל כי הסכם הפשרה אכן החליף את החיוב מכוח ההמחאות, ועוד קבעה אין לה סמכות לדון בטענות ההדדיות של הצדדים לעניין קיום הסדר הפשרה וכי יש להורות על סגירת תיק ההוצאה לפועל.

           על החלטה זו הגישו המבקשות בקשת רשות ערעור לבית משפט השלום בנתניה. בית משפט השלום הורה על מחיקת המבקשת 2 מן הבקשה כיוון שלא היתה צד לתיק ההוצאה לפועל, וכן מחק את בקשת רשות הערעור, בקובעו כי "מתדפיס שצירפו המשיבים עולה כי החברה פורקה ובעקבות כך נמחקה. אם פורקה החברה הרי שהיא אינה כשירה להגיש ערעור והיא גם אינה רשאית להמשיך בהליכי הוצאה לפועל".

           המבקשות הגישו בקשת רשות ערעור על החלטה זו לבית המשפט המחוזי מרכז-לוד, וכאמור בקשתן זו נדחתה. בהחלטתו קבע בית המשפט המחוזי כי המבקשת 2 נעדרת מעמד להגיש את בקשת רשות הערעור שכן היא נמחקה מן ההליך בבית משפט השלום וההחלטה בעניין הפכה חלוטה, וכי בית משפט השלום צדק בהחלטתו למחוק אותה מן ההליך שבפניו כיוון שלא ביקשה להצטרף כזוכה בתיק ההוצאה לפועל. אשר למבקשת 1 קבע בית המשפט המחוזי כי זו חברה מחוקה "ועל כן צדק בית משפט קמא בפסק דינו", ועוד הוסיף כי:

"ככל שיש נסיבות חדשות המעידות על כך שהחברה אינה מחוקה, הרי שאין מקומה בערכאת הערעור, מה גם שעל פי הבנתי אין נסיבות כאלו ואין טענה כזאת, אלא הטענה היא לשרשור זכויות מהחברה המחוקה לאנשים אחרים".  

           על החלטה זו נסבה בקשת רשות הערעור שבכותרת.

2. בבקשה שבפניי מבוקש כאמור להורות על חלופי החברה-המבקשת 1, כך שתחתיה יבואו יורשיו של מנהלה, יוסף מימון ז"ל (להלן:מימון), אשר היה, כך נטען, "הבעלים האמיתי של זכויותיה וחובותיה". על פי הטענה יורשי מימון הם המבקשת 2 (אלמנתו של מימון) וילדיו (להלן ביחד: יורשי מימון). המבקשות צירפו לתמיכה בבקשה תצהיר של מי שהיה לטענתן דירקטור במבקשת 1 וכן מפרקה, ממנו ניתן ללמוד לדבריהן כי מימון היה "הבעלים האמיתי" של זכויות וחובות המבקשת 1 וכי זכויותיו עברו ליורשיו.