רע"א 17097-11-15 חוסייני ואח' נ' בושקאר ואח'

בפני בקשת רשות ערעור על החלטתו של בימ"ש השלום בקריות (כב' השופטת עידית וינברגר) מיום 18.10.15 שניתנה במסגרת ת"א 35990-04-14. בהחלטה דחה בית משפט קמא בקשה לתיקון כתב התביעה. מדובר בתובענה שעניינה נזקים שנגרמו למבקשים, לטענתם, עקב אירוע מיום 29.12.07 בו נרצח בנם של התובעים 1 – 2 ואחיו של התובע 3. התובענה הוגשה ביום 24.4.14 בעילות תקיפה, רשלנות והפרת חובה חקוקה.

בהתאם לסמכותי מכוח תקנה 406(א) לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד- 1984, ולאחר שעיינתי בבקשת רשות הערעור על נספחיה, אני מוצא כי אין היא מצריכה תשובה ויש לדחותה.

המבקשים טוענים כי שגה בימ"ש קמא משדחה את בקשתם לתיקון כתב התביעה. לטענתם במסגרת ניהול ההליכים המקדמיים בתובענה הנ"ל, פנו למשיבים 3 – 6 בבקשה לגלות להם מסמכים ספציפיים שחשובים לטענתם לניהול תביעתם. המשיבים לא המציאו את המסמכים וטענו כי המסמכים הנ"ל אינם או שלא נערכו מעולם או שבוערו. לכן פנו המבקשים לבימ"ש קמא בבקשה לתיקון כתב תביעתם וביקשו לכלול בו את הטענה כי נגרם להם נזק ראייתי, דבר אשר לטענתם נתגלה להם רק במהלך ההליכים המקדמיים ולאחר שהמשיבים טענו כי אין בידם המסמכים המבוקשים. המשיבים התנגדו לבקשה וטענו כי טענת הנזק הראייתי שהעלו המבקשים הינה עילה חדשה אשר התיישנה, כי הבקשה אינה נתמכת בתצהיר, כי המבקשים הכניסו בבקשה תיקונים נרחבים, הן במישור האחריות והן במישור הנזק, ולא רק בנוגע לדוקטרינת הנזק הראייתי, כי מדובר בהרחבת חזית אסורה וכי למשיבים נגרם נזק ראייתי עקב השיהוי בהגשת התובענה. בימ"ש קמא, במסגרת החלטתו מיום 18.10.15, דחה את בקשת המבקשים לתיקון כתב התביעה.

בימ"ש קמא קבע בהחלטתו כי במקרה הנדון דוקטרינת הנזק הראייתי המופיעה בכתב התביעה המתוקן מהווה עילת תביעה נפרדת ועצמאית ואין מדובר בהרחבת הסעדים גרידא או בהרחבת היקף הנזק תוך שימור מרכיבי היסוד של העילה המקורית. כן נקבע כי היעתרות לבקשת התיקון בשלב זה, בו עילת התביעה החדשה כבר התיישנה, תפגע בנתבעים ותשנה את מצבם לרעה באופן שאינו בר פיצוי וכי התיקון אף יוביל להרחבת יריעת הדיון למחוזות אחרים שאינם קשורים לאירוע הנמצא במוקד התביעה ויחייב הבאת ראיות חדשות בכדי להוכיח את הנזק הראייתי הנטען, דבר שאך יסרבל את ההליך ויכביד על ניהולו. עוד נכתב כי קשה שלא לתהות אם לא מדובר בטענת הגנה ראויה של הנתבעים הקמה להם בשל השיהוי הניכר בהגשת התביעה, אשר המבקשים מנסים להפכה ממגן לחרב. בנוסף נכתב כי המבקשים כללו בתיקון גם הוספת ראשי נזק מבלי לבקש את רשות בית המשפט ותיקונים אלה אין כל מקום להתיר. באשר לחוות דעת רפואית שהוספה נקבע שיש להתיר הגשתה אך הבקשה לתיקון כתב התביעה נדחתה, כאמור.

לטענת המבקשים, טעה בימ"ש קמא משקבע כי במקרה הנדון דוקטרינת הנזק הראייתי המופיעה בכתב התביעה המתוקן מהווה עילה נפרדת ועצמאית. טענתם היא כי דוקטרינת הנזק הראייתי אינה עילה חדשה והיא טענה משפטית אשר מבקשת להפוך נטל הראייה עקב הנזק הראייתי שהמשיבים גרמו למבקשים כתוצאה מאי שמירה או מביעור המסמכים המבוקשים. נטען כי גם אם בימ"ש יגיע למסקנה אחרת הרי שעילה זו לא התיישנה שכן היא נודעה למבקשים רק בעת ניהול ההליכים המקדמיים בתובענה הנ"ל. כן נטען כי אין פגיעה במשיבים שיכולים להתגונן מפני טענת הנזק הראייתי ואין עסקינן בהרחבת חזית. עוד נטען כי גם אם עסקינן בטענת הגנה של המשיבים אין לדחות את הבקשה לתיקון כתב התביעה שכן המשיבים יכולים להעלות את טענות ההגנה שלהם במסגרת כתב הגנה מתוקן והדבר יוכח במהלך ניהול ההליך המשפטי. נטען כי הוספת ראשי נזק לכתב התביעה המתוקן אינה מהווה נימוק לדחיית הבקשה לתיקון כתב התביעה.

לאחר שבחנתי את בקשת הערעור ואת החלטתו של בימ"ש קמא הגעתי למסקנה כי יש לדחות את בקשת רשות הערעור. טענות המבקשים הוכרעו על ידי בימ"ש קמא באופן מפורט בהחלטתו ולא מצאתי בהחלטה פגם המצדיק התערבות.

החלטת בימ"ש קמא שבנדון הינה החלטת ביניים בעניין דיוני מובהק הנתון לשיקול דעתה של הערכאה הדיונית ובית משפט לערעורים יתערב באופן הפעלת שיקול דעת זה רק לעתים נדירות, ועל אחת כמה וכמה שאין מקום ליתן רשות ערעור. ראו:

רע"א 4655/14 "אפיק" חברה לתעשיה ואחסנה בע"מ נ' עיריית תל אביב-יפו (החלטה מיום 7.9.14).

יצוין עוד כי העובדה שהבקשה לתיקון כתב התביעה לא נתמכה בתצהיר, די בה כדי לדחותה וכדי לדחות את בקשת רשות הערעור.