רע"א 16938-05-16 אליהו נ' דנגור

1.בפניי בקשת רשות ערעור, שהוגשה כנגד החלטת בית משפט השלום בחיפה (כב' הרשמת הבכירה הדס שכטר-ישראלי) שניתנה ביום 06/04/16 במסגרת תא"ק 19426-12-15, בגדרה קיבל בית משפט קמא בקשת המבקש למתן רשות להתגונן כנגד תביעה על סכום קצוב שהוגשה כנגדו על ידי המשיב, בכפוף להפקדה כספית בסך של 35,000 ₪ בקופת בית המשפט, אשר תופקד עד ליום 31/05/16.

הרקע לבקשת רשות הערעור

2.מבקשת רשות הערעור עולה, כי ביום 21/01/15 הגיש המשיב כנגד המבקש תביעה על סכום קצוב בסך של 127,945 ₪. בכתב התביעה נטען, כי המשיב הסכים בחודש דצמבר 2011 ו/או בסמוך לכך, ליתן למבקש הלוואה, בשל היכרות חברית ביניהם ומתוך רצון לסייע למבקש. הצדדים גמרו בדעתם בלחיצת יד, וכרתו ביניהם, הסכם בעל פה (להלן: "הסכם ההלוואה").

המשיב טען בתביעתו, כי בעקבות הסכם ההלוואה שהתגבש בין הצדדים, התחייב המבקש לפרוע ולהשיב למשיב את ההלוואה באחת משלוש דרכים:

החלופה הראשונה - בתשלום חודשי, ככל שיוכל המבקש, ובתנאי שהחזר מלא של ההלוואה יהיה לא יאוחר מ-18 חודשים ממועד חתימת הסכם ההלוואה או ממועד מתן ההלוואה המאוחר מבין השניים;

החלופה השנייה - כי המבקש יעביר למשיב קרקע חקלאית במושב עין יעקב שבבעלות המבקש בשווי ו/או בגובה ההלוואה הצפוי הכולל וזאת בהקדם האפשרי החל ממועד חתימת הסכם ההלוואה;

החלופה השלישית - לפיה המבקש יעביר למשיב חלק ממכסת הביצים שיש בידיו במושב עין יעקב בשווי ובגובה ההלוואה וזאת באופן מידי עם דרישת המשיב ובסמוך למועד התשלום ו/או ההעברה האחרונה שייתן המשיב למבקש במסגרת הסכם ההלוואה.

3.סכומי הכסף שהועברו על פי הנטען מהמשיב למבקש, כחלק מההלוואה, היו כדלקמן:

ביום 05/12/11 הועבר סך של 22,000 ₪, בהמחאה בנקאית;

ביום 14/12/11 הועבר סך של 5,500 ₪, במזומן;

ביום 15/12/11 הועבר סך של 10,000 ₪, בהמחאה בנקאית;