לפניי בקשת רשות ערעור על החלטתו של בית משפט השלום בירושלים (כב' השופט עבאס עאסי) מיום 6.12.2015. בהחלטה זו לא נעתר בית משפט השלום ל"בקשה דחופה למתן צו עשה" שהגיש המבקש. ההליך שמתנהל בבית משפט השלום עניינו תביעה שהגיש המבקש נגד המשיב והקשורה בטענות להפרת הסכם שכירות שמכוחו שכר המבקש (ומשפחתו) דירה מן המשיב. למבקש טענות שונות לגבי מהלך השכירות ונזקים שנגרמו לו. כמו כן נטענו בתביעה טענות לגבי שימוש של המשיב בשיק שנמסר לו. הסעד שהתבקש בתובענה הוא חיוב המשיב בגין הנזקים שנגרמו לפי הטענה למבקש ולמשפחתו.
הבקשה למתן צו עשה מושא בקשת רשות הערעור שלפניי, עניינה היה בקשה מבית משפט קמא לתת צו "למניעת נזק". לפי הנטען בבקשה, עם חתימת הסכם השכירות הפקיד המבקש בידי המשיב 12 המחאות פתוחות ללא שם המוטב וזאת בתורת תשלום דמי השכירות לכל תקופת השכירות. בנוסף הופקדו המחאות לקיום תנאי השכירות עצמם וכן "שיק בטחון" בגין גרימת נזקים במושכר. לפי הנטען בבקשה התחייב המשיב שלא להעביר המחאה אחרונה זו לאחרים. אך לפי הטענה המשיב "עושה דין לעצמו" ומעביר את ההמחאות לצדדים שלישיים תוך שהם מפקידים בתורם את ההמחאות. בכך נגרם לפי הטענה נזק למבקש. נזק זה התבקש בית משפט קמא למנוע.
כאמור, בית משפט השלום לא נעתר לבקשה, תוך שבהחלטה נקבע שדין הבקשה להימחק. זאת בשל הגשתה בשיהוי רב שכן כתב התביעה הוגש ביום 18.10.2015. עוד צוין שלפי כתב התביעה המשיב כבר "פיזר" את השיקים מושא הבקשה כך שהמדובר בהליך שאינו אקטואלי. לבסוף צוין שהמבקש יוכל לתבוע את הנזקים שנגרמו לו בגין העברת השיקים במסגרת ההליך העיקרי. על החלטה זו הוגשה הבקשה לבית משפט זה.
נטען בבקשה, שיש מקום להתערב בהחלטתו של בית משפט השלום. בבקשה נטען עוד, שהמשיב גורם למבקש נזק בלתי הפיך בפיזור ההמחאות. כן נטען שהשיהוי בהגשת הבקשה לבית משפט קמא מקורו בהנחיה של מזכירות בית משפט השלום לכך שהמבקש לא יוכל להגיש שום בקשה עד למתן החלטה בבקשה שהוא הגיש לפטור מאגרה "בשל מצבו הכלכלי והרפואי הנטען". עוד נטען שהפניה לבית משפט קמא באה רק לאחר שהמבקש פנה אין-ספור פעמים למשיב, כאשר בתחילה המשיב אמר לו שהוא לא יודע היכן ההמחאות ולאחר מכן נודע למבקש בהפתעה כי המשיב עושה בהם שימוש תוך שארבע מתוך 16 ההמחאות (בסך הכל) הופקדו לפירעון בלא הסכמתו. המבקש שב וביקש אפוא מבית משפט זה שיינתן הצו שלו הוא עתר בבית משפט קמא.
לאחר שעיינתי במכלול החומר שלפניי, מסקנתי היא שדין בקשת רשות הערעור להידחות. כידוע, לערכאה הדיונית שיקול דעת רחב בעניין זה של סעדים זמניים. לא בנקל תתערב בנדון ערכאת הערעור על דרך של מתן רשות ערעור. תחת אמת מידה זו לא מצאתי מקום כאמור למתן רשות ערעור. אציין תחילה שכעולה מהחלטתו של בית משפט קמא, הבקשה לא נדחתה אלא שהיא נמחקה (לפי לשון ההחלטה). ממילא ספק הוא אם בכך הגיע עניין זה לכדי מיצוי (ומעבר לכך שמדובר בבקשה לסעד זמני). עוד יש לציין, כי המבקש טען כאמור נגד נימוק השיהוי שציין בית משפט קמא בהחלטתו וזאת בטענה להנחיה שקיבל מהמזכירות כביכול. אולם עניין זה לא פורט בהודעת הערעור. ממילא קיים קושי במתן משקל לטענה זו. על כך יש להוסיף כפי שציין בית משפט קמא, שמלכתחילה הסעד העיקרי שעתר לו המבקש בבית משפט קמא הוא סעד של פיצויים. וניתן יהיה לברר – כפי שנקבע – את טענותיו של המבקש בהליך העיקרי. ועוד יש להוסיף, שככל שהסעד המבוקש הוא סעד של צו עשה (הגם שלכאורה הסעד המבוקש הוא של מניעה) – הרי שסעד מעין זה ניתן רק במקרים חריגים ולא הונח בסיס לתת אותו בנסיבות המקרה. ולבסוף אציין, שהבקשה שהוגשה לבית משפט קמא לא נתמכה בתצהיר. פגם זה לא רופא בבקשת רשות הערעור. גם מטעם זה, לא מצאתי מקום לתת רשות ערעור על ההחלטה של בית משפט קמא למחוק – כאמור – את בקשת המבקש לסעד זמני.
באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.
האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.