רע"א 15840-04-14 קורץ ואח' נ' מפעלי תחנות בעמ

המבקשים ערערו בפני ערכאה קמא (כב' השופט סובל) על החלטת כב' רשמת ההוצל"פ מרים סגל לדחות טענת פרעתי שהגישו במסגרתה טענו שהחוב נושא פסק הדין בין הצדדים שולם במלואו.

הערעור נדחה ומכאן הבר"ע שלפני.

פסק הדין נתן תוקף להסכם פשרה בין הצדדים בתובענה לפינוי חנות ששכרו המבקשים מהמשיבה ותשלום חוב דמי שכירות שהצטבר עד ליום הגשת התביעה.

בפסק הדין חויבו המבקשים לפנות את המושכר וכן לשלם את מלוא סכום התביעה (76,158 ₪).

הוסכם כי פסק הדין לא ימומש ככל שהמבקשים ישלמו למשיבה סכום של 39,343 ₪ ולא יערימו קשיים בפני שיפוץ שתוכנן במושכר.

פסק הדין הוגש לביצוע על ידי המשיבה והמבקשים טענו פרעתי ועתרו לעיכוב הפינוי. המבקשים לא הפקידו את הערובה שנדרשה לעיכוב הפינוי וזה בוצע בפועל.

לטענת המבקשים משבוצע הפינוי שוב לא היה מקום לדון בטענת הפרעתי לגופה והיה על כב' הרשמת שלא להיזקק לה.

ברם המבקשים עצמם מבהירים בבר"ע : "בבקשתה מיום 21.3.13 בפני ההוצאה לפועל ביקשה המשיבה לסגור את תיק ההוצל"פ מאחר ותיק ההוצל"פ נפתח על מנת לבצע את הפינוי, ומשבוצע הרי שאין בו צורך. לנוכח התנגדות המבקשים החליטה רשמת ההוצל"פ להותיר את התיק ולאפשר למבקשים לברר את טענתם, אלא שבשלב מאוחר יותר רצו המבקשים לסגור את התיק. מאחר ופתחו תיק אזרחי בסעד זהה (השבה) וגם בקשה זו נענתה בשלילה."

משהמבקשים עצמם בחרו לעמוד על בירור טענת הפרעתי בפני כב' הרשמת ולא הבהירו לכב' הרשמת מה הרבותא בהעברת הדיון לבית משפט השלום בבאר שבע כעולה מבקשתם בפניה כדלקמן: "להורות כי הפלוגתא בתיק שבכותרת בעניין אם המבקשים פרעו הנתבע בתיק שבכותרת אם לאו תתברר בת.א. 463360-13-13 בבית משפט השלום בבאר שבע בהליך המתנהל בין אותם צדדים" אין לצדדים פיתחון פה ואין לטענה כי לכב' הרשמת לא הייתה סמכות לדון בטענת הפרעתי יסוד.