רע"א 15229-01-15 הרוניאן פור ואח' נ' ויזל ואח'

בפניי בקשת המבקשים למתן פטור מתשלום אגרה ולפטור מהפקדת עירבון, במסגרת בקשת רשות ערעור שהגישו על החלטת בית משפט השלום ברמלה (כב. הש. זכריה ימיני) מיום 6.1.14 בה נדחתה בקשתם לעיכוב ביצוע פסק דין מיום 8.12.14. יוער – ערעור על פסק הדין טרם הוגש.

ב"כ היועמ"ש טען בתגובתו כי הבקשה לפטור מאגרה אינה עומדת בתנאים למתן פטור מאגרה ואילו המשיבים 1-2 (להלן- המשיבים), מתנגדים לבקשה לפטור מאגרה וערבון כאחד, כיון שאלו, לטענתם, אינן עומדות בתנאים הנדרשים בפסיקה לצורך מתן הפטור.

עניין האגרה

1.התנאים למתן פטור מתשלום אגרה קבועים בתקנה 14 לתקנות בתי המשפט (אגרות) התשס"ז-2007 (להלן- תקנות האגרות) לפיה על בית המשפט לבחון האם אין ביכולתו של התובע לשלם את אגרת ההליך, והאם ההליך מגלה עילה.

בתקנה 14 (ה) לתקנות האגרות נקבע כי קבלת גמלה על פי חוק הבטחת הכנסה, בעת הגשת הבקשה לפטור מאגרה, מהווה ראיה לחוסר יכולתו הכלכלית של המבקש לשלם את האגרה ואולם הובהר בפסיקה כי עסקינן בראיה לכאורה בלבד ואין הדבר מאיין אוטומטית את חיובם של המבקשים בתשלום האגרה (ראה: רע"א 4765/10 אברהם סימון נ' מדינת ישראל (06.10.10) אשר מפנה לדברי כב' הנשיא, כתוארו אז, השופט גרוניס בבשג"צ 11124/08 ) .

בנדון צרפו המבקשים אישור מהמל"ל לפיו משולמת גמלת הבטחת הכנסה למבקש, ויש לבחון האם די בכך לצורך מתן הפטור בנדון.

2.אומנם בנדון בקשת המבקשים לוקה בחסר - לא צורף לה תצהיר, אינה מפורטת דיה, לא צורפו אליה פרטים על רכושו ואינה פורשת תמונה מלאה על מצבו הכלכלי. כך אין מבקשים מפרטים את כלל הכנסותיהם והוצאותיהם וכן אינם מפרטים את פניותיהם וניסיונותיהם להסתייע בסביבה הקרובה, חרף הסתפקות בטענה כללית שאינה מפורטת כי מיצוי ניסיונות לקבל עזרה מבני משפחה ומוסדות פננסים (ר': ע"א 7648/11 שלומי נהון נ' עו"ד גילגודרייך (26.10.2011); . (ראה: ע"א 229/89 חיים מצא נ' צפורה מצא(1989)) המבקשים אינם מצרפים מסמכים מאמתים כגון , תדפיסי כרטיס חיוב אם ישנם בששת החודשים שקדמו לבקשה, ותדפיסי חשבון בנק בשלושת החודשים שקדמו לבקשה, אישור בנק על מצב יתרות כללי כולל חשבונות, פיקדונות, חסכונות; וכיוצ"ב.

ועם כל זאת נראה כי עסקינן במבקשים שיכולתם הכלכלית נמוכה ביותר לפיכך חסימתם מלפנות לערכאת הערעור בשל העדר אפשרות לתשלום האגרה אינה מידתית בנסיבות העניין מה גם שבנדון עסקינן בעניין המהווה אחד מצרכיו הבסיסים של אדם - מדורו.

בנסיבות אלו מצאתי לפטור את המבקשים מתשלום האגרה.

ענין הפקדת הערבון

3.כידוע על דרך הכלל הקפידה הפסיקה עם בעל הדין על ענין הפקדת ערבון אף יותר מעניין האגרה, שכן בענין האגרה ענין לבעל הדין עם המדינה ואילו הערבון נועד למנוע נזק לבעל הדין שכנגד לבל ימצא עצמו נגרר להליכים משפטיים שלא לצורך ולהוצאת הוצאות אשר לא יהיה מי שיפצה אותו בגינם בסופו של יום. מתוך שכך נקבע כללו של דבר כי המבקש לערער על החלטת ערכאה קמא נדרש להפקדת ערבון להבטחת הוצאות בעל הדין שכנגד (ראה תקנות404 ו- 427 לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד-1984 - להלן: "התקנות").