רע"א 1479-07-14 קלאב מדיטראנה (ישראל) בע"מ ואח' נ' זילברשטיין חכם ואח'

זו בקשת רשות ערעור על החלטת בית משפט השלום בחיפה (השופט אחסאן כנעאן) מיום 1.6.14 לדחות את בקשת המבקשות לעיכוב הליכים מחמת תנית שיפוט זר. המשיבה 1 מתנגדת לבקשה.

בית המשפט קמא קבע בהחלטתו, שתנית השיפוט אינה נכללת בהסכמה החוזית שבין הצדדים, ועל כן דחה את הבקשה.

אין חולק שככל שתניית השיפוט נמצאת, היא נמצאת בטופס הנקרא "תנאים כלליים". המבקשות טענו בבקשתן, שהתנאים הכלליים הומצאו למבקשת באמצעות בעלה וזה אישר קבלתן בהצהרה על נספח שעליו חתם, אף שלא חתם על התנאים הכלליים. המשיבה טענה שבעלה, עו"ד חכם, שטיפל מטעמה בהזמנה, לא קיבל את התנאים הכלליים, הכוללים 6 עמודים, אלא רק מסמך ההזמנה הכולל שני עמודים.

אין מקום להתערב בקביעתו העובדתית של בית המשפט קמא, שהתנאים הכלליים לא הומצאו למשיבה ולבעלה שטיפל בהזמנה. עדותו של עו"ד חכם בענין זה לא נסתרה, ואף נתמכה בהודעת המייל, ובציון מספר העמודים על ההזמנה, וובכך שהמבקשות לא הביאו לעדות את מי שיכולה להעיד שמסרה לעו"ד חכם את התנאים הכליים, אלא את מי שלא מסרה דבר ולא יודעת דבר מידיעתה האישית, בשעה שמי שעמדה בקשר עם עו"ד חכם, גב' תמי, נוכחת בדיון ולא מעידה.

המבקשות טענו, בתשובה לתגובה, כי הגם שהתנאים הכלליים לא הומצאו לעו"ד חכם, מדובר ב"חוזה על דרך הפנייה" הכולל גם את המסמכים שלא הומצאו. בהקשר זה, אני דוחה את טענת המבקשות, כאילו עו"ד חכם, שהמבקשות חזרו שוב ושוב על מיומנותו, חוכמתו, תאריו ונסיונו, נסע כמה פעמים קודמות לפי אותם תנאים ולכן הופנה כמה פעמים באותה דרך. כדי לקבוע שעו"ד חכם היה כבול בתנית שיפוט זר במקרים הקודמים, היה צורך להוכיח שבכל פעם שהופנה עו"ד חכם, אכן כללה ההפניה את תנית השיפוט הזר. וגם אז לא היתה לכך אלא משמעות של שיקול בקביעת המהימנות, שהיה על בית המשפט לשקול. גם אם 6 פעמים, או 20 פעם, נסע עו"ד חכם לסקי לפי תנאים שכללו תנית שיפוט זר, עדיין עומדת השאלה אם גם הפעם נסע לסקי עם אשתו בתנאים הכוללים תנית שיפוט זר.

עיון בהזמנה שעליה חתם עו"ד חכם, מעלה שכתוב בה I accept the terms and conditions of this booking as set overleaf. צודקת המשיבה בטענתה, שמילים אלו נכתבו בגודל של כמילימטר וברווח שורות שהם קטנים מהגודל המינימאלי לפי הוראות חוק הגנת הצרכן התשמ"א – 1981 ותקנות הגנת הצרכן (האותיות בחוזה אחיד ובתנאי הכלול במידע אחר המיועד לצרכן) התשנ"ה-1995, ולכן תנאים אלה בטלים לפי סעיף 32 לחוק, ואין צורך כלל לטעון שבפועל המתקשר לא ראה את התנאים. המשיבה טענה טענה זו בסיכומיה בפני בית המשפט קמא, אך המבקשות לא התייחסו לטענה זו.

כעולה מעיון בהזמנה שהעתקה צורף, מדובר בהזמנה בת שני עמודים, וצידה האחורי, שאליו היתה ההפנייה בצד הקדמי, אינו כולל תנית שיפוט זר. בצד האחורי, תחת הכותרת "שונות/כללי", מופיעה כותרת משנה, "תשלומי ביטול ו/או שינוי", ותחתיה יש הפנייה כמובא כאן:

מכאן, שבכל הקשור לביטול או שינוי, יש הפנייה לתנאים בברושור או באתר האינטרנט. טענות המבקשות היא ששם מצויה תנית השיפוט הזר. אני דוחה את טענת המבקשות, כאילו במילה including יש כדי לרמז שהתנאים האלו כוללים יותר מאשר תנאי ביטול או שינוי, וכאילו נקשר כאן חוזה בדרך של הפנייה (לצד האחורי) להפנייה (לתנאים כללים בברושור או באינטרנט). התניה הזו מופיעה תחת כותרת המשנה שעוסקת בביטול או שינוי ונאמר שהתנאים הם לרבות ביטול או שינוי חלקי. עו"ד חכם העיד, שלא עיין בברושור או באתר האינטרנט מכיוון שלא ביקש לבטל או לשנות. עדות זו לא נסתרה, והוא אכן לא מצופה לעיין בתנאים שאינם רלבנטיים עבורו. תנית שיפוט זר באשר לתביעות נזק אינה חלק מתנאי ביטול או שינוי ההזמנה.

אציין, שהמבקשות לא הוכיחו שאותם תנאים כלליים, שהם טוענים להם, אכן מצויים ב"ברושור" (שלא הומצא למשיבה כאמור) או באתר האינטרנט. עו"ד חכם העיד שלאחר העלאת הטענה על ידי המבקשות, בדק באתר האינטרנט ולא מצא תנאים אלה שצורפו על ידי המבקשות לבקשתן, באמצעות עדה שלא היה לה יד ורגל בעיסקה נשוא הדיון, כך שלא הוכח כדין שהם בכלל נמצאים במקום כלשהוא שניתן לעיון על ידי המתקשר. בנסיבות אלה, אותם תנאים שלא נכתבו במסמך שעליו חתם המתקשר ולא נכתבו במסמך שאליו הופנה המתקשר, אינם מחייבים את המתקשר.