רע"א 14230-08-14 מאיר ואח' נ' שמש ואח'

בפני בקשה למתן רשות לערער על החלטת בית המשפט קמא (כב' השופטת ר. טיקטין – עדולם) מיום 31/7/14 ליתן צו הדדי למניעת הטרדה מאיימת גם נגד המבקשים.

בין הצדדים, המתגוררים בשכנות זה לזה, קיים סכסוך אשר הובא מספר פעמים בפני בתי המשפט קמא במסגרת בקשות של שני הצדדים למתן צו למניעת הטרדה מאיימת.

בהליך קמא, נשוא בקשת הרשות לערער שבפני, עתרו המשיבים לביטול הצו למניעת הטרדה מאיימת שניתן נגדם (לבקשת המבקשים) במעמד צד אחד ביום 18/5/14.

לאחר שהתקיים דיון בבקשה זו במעמד הצדדים הורה בית המשפט קמא, כאמור, על מתן צו הדדי למניעת הטרדה מאיימת אשר יעמוד בתוקפו עד ליום 18/11/14.

נגד החלטה זו מוגשת בקשת הרשות לערער שבפני.

אל בקשתם צירפו המבקשים בקשה לפטור מהפקדת העירבון הקבוע להליך זה בשל חיסרון כיס.

לטענת המבקשים שגה בית המשפט קמא משהורה על צו הדדי למניעת הטרדה מאיימת נוכח העובדה שהם אלה אשר פתחו קודם לכן בבקשה למתן הצו לזכותם, וכי המשיבים ממשיכים להטריד אותם ולהפר צווי מניעה שניתנו נגדם בעבר.

לאחר עיון בבקשה שבפני, בהחלטת בית המשפט קמא ובהחלטות קודמות של בתי המשפט קמא בהליכים הנוספים שהתנהלו בין הצדדים – החלטתי לדחות הבקשה מבלי לבקש תגובת המשיבים.

החלטת בית המשפט קמא התבססה על ההיסטוריה המשפטית הקיימת בין הצדדים הלעומתיים ועל התנהלות הצדדים במהלך הדיון שנערך בפניו, ומצאה לאור כל אלה – בצדק – להורות על צו הדדי למניעת הטרדה מאיימת.

בנסיבות אלה, לא מצאתי פגם בהחלטת בית המשפט קמא אשר עשויה, בסופם של דברים, להוביל לשקט ולשלום בין הצדדים ככל שיורחקו זה מזה לזמן מה עד יעבור זעם.

לא מצאתי בנימוקי הבקשה עילה המצדיקה התערבות במסקנותיה של הערכאה קמא.

לאור האמור לעיל – הבקשה נדחית ללא צו להוצאות.