רע"א 1254/16אורי ניסני נ' עו"ד אמיר פלמר- נאמן לקבוצת החברות

           בקשת רשות ערעור על החלטתו של בית המשפט המחוזי בנצרת (כב' השופט ע' עיילבוני) בתיק פר"ק 19612-12-15 מיום 21.1.2016, בגדרה נדחתה בקשת המבקש להסיר את צו הקפאת ההליכים האישי שניתן לטובתו.

1. ביום 9.12.2015 הוגשה בקשה להקפאת הליכים כנגד המשיבות 6-3 (להלן: קבוצת החברות), העוסקות בפיתוח אמצעי מיגון, בעיקר צבאיים. אגב בקשה זו, התבקש צו הקפאה אישי גם על המבקש, בעל עניין ודירקטור בקבוצת החברות, שהוגדר כ"רוח החיה מאחורי הקבוצה ופעילותה". המבקש התחייב להעמיד את הידע שצבר בתחום, כמו גם את סיווגו הביטחוני הייחודי, לכל בעל תפקיד שימונה במסגרת הקפאת ההליכים כנגד קבוצת החברות. בנוסף, המבקש התחייב להגיש תצהיר המפרט את נכסיו האישיים וכן התחייבות עצמית שלא לבצע דיספוזיציה בנכסיו, וזאת בתוך 7 ימים ממועד מתן צו ההקפאה האישי. עוד באותו היום (9.12.2015), ניתן צו הקפאת הליכים כנגד קבוצת החברות, וכן צו הקפאת הליכים אישי עבור המבקש, על מנת שיסייע בניהול עסקי החברה במהלך תקופת ההקפאה:

"נוכח המפורט בבקשה, וכן בפרוטוקול הדיון, לאחר שהשתכנעתי כי בקשתו של עו"ד פלמר להחיל את צו הקפאת ההליכים גם על בעל המניות, מר אורי ניסני, אשר אמור לעזור לו ולסייע בידיו בניהול עסקי הקבוצה בתקופת ההקפאה, בדגש לסיווג הביטחוני אותו הוא מחזיק והיותו הרוח החיה בקבוצה, אני מוצא להחיל את צו הקפאת ההליכים גם על בעל המניות בחברה".

           עוד נקבע, כי המבקש יגיש בתוך 7 ימים לידי הנאמן תצהיר המפרט את נכסיו האישיים ואת נכסיהם של בני משפחתו בשלוש השנים האחרונות ותדפיסי חשבון בנק עבור שלושת החודשים שקדמו לצו הקפאת ההליכים, וכי הנאמן יגיש תצהירים אלה לבית המשפט. בנוסף, ניתן צו האוסר על כל דיספוזיציה ו/או העברה של נכס מנכסי קבוצת החברות, בעלי מניותיה והערבים לחובותיה (ובהם – המבקש).

2. ביום 20.12.2015, הנאמן הודיע לבית המשפט כי לא התקבל תצהיר הנכסים מטעם המבקש. ביום 21.12.2015, נערך דיון בפני בית משפט קמא, במהלכו נטען כי יש להסיר את הקפאת ההליכים האישית מהמבקש, נוכח חוסר שיתוף פעולה מצדו מול הנאמן והיות שלא הגיש את תצהיר נכסיו האישיים. הוחלט, כי צו הקפאת ההליכים יוארך עד ליום 14.1.2016, וכי המבקש ימסור את תצהיר נכסיו האישיים לנאמן עד ליום 24.12.2015 [יצוין כי בפרוטוקול הדיון נפלה טעות והתאריך המצוין שם הוא 21.12.2015 – י"ע]. בהחלטה צוין כי "על התצהירים להיות מפורטים וכוללים כל מידע ו/או אסמכתה שהנאמן ידרוש". משלא הוגש תצהיר הנכסים האמור, הנאמן פנה ביום 24.12.2015 בבקשה לביטול צו ההקפאה האישי. בהמשך לכך, המבקש הגיש בקשת אורכה להגשת תצהיר הנכסים. ביום 28.12.2015, ניתנה למבקש אורכה כאמור, עד ליום 13.1.2016, ולצד זאת ניתן צו לאיסור דיספוזיציה על נכסיו. ביום 10.1.2016, לאחר שהחליף ייצוג, המבקש הגיש בקשה לביטול צו ההקפאה האישי. ביום 13.1.2016 המבקש העביר לידי הנאמן תצהיר נכסים "חלקי", אשר נותר חסוי והוגש לעיון בית המשפט והנאמן בלבד. ביום 14.1.2016, נדונה בקשת המבקש להסרת צו הקפאת ההליכים האישי שניתן לו. בעוד שחלק מהמשיבים הסכימו להסרת הקפאת ההליכים מהמבקש, לעניין הגשת תצהירי הנכסים הסכימו המשיבים פה-אחד כי על המבקש להעביר לידי הנאמן את תצהירי הנכסים שלו ושל משפחתו.

3. בהחלטה מיום 21.1.2016, נדחתה בקשת המבקש, ונקבע כי צו הקפאת ההליכים האישי יעמוד בעינו, כי תצהיר הנכסים החלקי שהוגש על ידי המבקש יפתח לעיון הצדדים בתיק, וכי המבקש יגיש תצהיר נכסים משלים בתוך 7 ימים ממתן ההחלטה. בית משפט קמא עמד על כך ש"ככל שבדיעבד מבקש [...] בעל השליטה לבטל את תחולת ההגנה שניתנה לו במסגרת צו הקפאת ההליכים, עליו להראות שטובת ההליך מצדיקה זאת". נקבע כי התנהלותו של המבקש מונעת מהאינטרסים הצרים שלו, וכי הסרת צו הקפאת ההליכים אינה מיטיבה עם האינטרס הקולקטיבי של ההליך. צוין כי הנימוק העיקרי שהעלה המבקש בבקשתו שלא לחשוף את תצהיר הנכסים לעיני הצדדים היה כי חשיפה כאמור תפגע בפרטיות שלו ושל משפחתו. עם זאת, נקבע כי נוכח מעורבותו הבולטת של המבקש בפועלן של החברות, ובהינתן הנזקים המשמעותיים שנגרמו לנושים שלהן במסגרת אותה פעילות, האיזון הראוי מחייב את חשיפת התצהיר לעיני כלל הנושים.

           על החלטה זו נסבה הבקשה שבפנינו.

           [במאמר מוסגר: לאחר מתן ההחלטה מושא בקשה זו, ביום 8.2.2016 ניתן צו פירוק כנגד המשיבה 3 ובימים 8.2.2016 ו-11.2.2016 אושרו הסדרי נושים לגבי שאר החברות בקבוצה. בכך, למעשה, בוטל צו הקפאת ההליכים על קבוצת החברות].

4. לטענת המבקש, החלטת בית משפט קמא אינה סבירה או מידתית ומנוגדת לדיני הקפאת הליכים בעניינם של נושאי משרה. נטען כי מדובר בהחלטה תקדימית, המאלצת את בעל השליטה לקבל את "הגנת" הקפאת ההליכים, ומעלה שאלה משפטית עקרונית; כי קביעות בית משפט קמא אינן מבוססות על תשתית עובדתית; ההחלטה שגויה ומקימה חזקה לפיה מבקש הקפאת הליכים אישית לא יוכל לחזור בו אף שלא הוכח כי עומדת לו חבות אישית כלשהי. עוד נטען כי יש להסתפק בחשיפת תצהיר הנכסים בפני הנאמן בלבד, או למצער בפני הנושים בעלי הערבות האישית ובכך למזער את הפגיעה במבקש; כי לא ברורה התועלת שתצמח להליך ההקפאה מחשיפת תצהיר הנכסים בפני כלל הנושים; וכי התכלית שייחס בית משפט קמא לצו הקפאת הליכים אישית, לפיה ההסדר נועד לשמש ככלי לחקירת יכולתו של מבקש ההקפאה – שגויה. בנוסף, נטען כי המבקש אינו בגדר "בעל שליטה" בקבוצת החברות.