רע"א 11663-09-15 אדזיאשבילי נ' גולדמן ואח'

1. זוהי בקשת רשות ערעור שהוגשה ביום 07/09/15 על ידי המבקש. המבקש מיוצג על ידי עורך דין על פי מינוי הלשכה הסיוע המשפטי. הבקשה מופנית כנגד החלטת בית המשפט קמא (כב' השופטת רויטל באום) מיום 29/06/15 ומיום 14/07/15. ההחלטות ניתנו במסגרת תיק עש"א 60944-06-15 (להלן: "ההחלטה").

בית המשפט קבע בהחלטה מיום 29/06/15 כי תנאי לדיון בערעורו של המבקש על החלטת כב' רשם ההוצל"פ, ש. גור, שקיבל טענת פרעתי שטענו המשיבים, במסגרת תיק הוצל"פ 02-32426-12-8, הוא הפקדת סך של 3,000 ₪. לאחר מתן ההחלטה הראשונה הגישה המבקש בקשה לפטור מעירבון, ובה ניתנה החלטה שניה ביום 14/07/15. ההחלטה דחתה הבקשה לפטור מעירבון בהחלטה קצרה ללא נימוקים מפורטים. זאת לאחר שבית המשפט קמא עיין בהודעת הערעור ושקל סיכוייה. בית המשפט קמא הוסיף בהחלטתו כי הוא מאריך את המועד להפקדת העירבון עד יום 31/08/15.

שתי ההחלטות הינן כאמור החלטות קצרות שניתנו בפתקית.

2.כאמור, ביום 07/09/15, הוגשה הבקשה מושא החלטה זו וביום 10/09/15 ניתנה החלטתי המבקשת תגובה לבקשה. ביום 20/09/15 הוגשה בקשה לפטור מעירבון הנדרש לתשלום בגין ניהול הליך כאן, ולאחר הגשת תגובת המשיבים לבקשה זו נתנה כב' השופטת עדי חן-ברק ביום 20/10/15 החלטתה המקבלת בחלקה את הבקשה, ומפחיתה את גובה העירבון שנקבע לסך של 1,500 ש"ח ובלבד שישולם עד יום 30/11/15.

3.כב' השופטת עדי חן ברק בהחלטה קבעה כי לא נעלם מעיניה כי המבקש הוא בן 75, מתפרנס לטענתו מקצבת זקנה לו ולרעייתו, ונזקק לצורך ייצוגו לעורך דין מטעם הסיוע המשפטי ובגין כך אף קיבל פטור מתשלום אגרה. ברם, כב' השופטת עדי חן ברק הסבה תשומת הלב לעובדה כי מדובר במבקש שהוא בעלים של דירה, כאשר מתגובת המשיבים עולה (עניין זה לא נסתר) כי הדירה הינה וילה יוקרתית שתמונותיה הוצגו גם בפני, בה מתגוררים רק המבקש ואשתו, ולא הוכח כי המבקש ניסה לקבל הלוואה בשים לב לנכס שבבעלותו לצורך תשלום העירבון הנדרש בסך 1,500 ₪ וסורב. אציין כבר עתה כי במסגרת ניהול ההליך בפני, הוברר כי לא זו בלבד שאכן מתגוררים המבקש ואשתו בוילה שעל פי התמונות שהוצגו בפני ניתן לקבוע כי מדובר בנכס בבעלות המבקש שערכו רב, אלא הוברר כי בגין המגורים בנכס משלם המבקש לאחר הנחת אזרח ותיק ארנונה דו-חודשית בשיעור 1,933 ₪, והמבקש איננו יוצר חובות בגין כך. עוד הוברר כי בתו של המבקש מתגוררת בנכס, בדירה נפרדת בו. זאת מבלי שהיא תידרש לשלם תשלום כלשהו בגין מגורים אלה.

4.כאמור, לאחר שקילת כל הנסיבות הרלוונטיות, קבעה כב' השופטת עדי חן ברק כי הגם שדין בקשת המבקש לפניה להידחות משום שלא הוכחה העדר יכולת כלכלית, אין היא עושה כן והיא רק מפחיתה את התשלום הנדרש כעירבון לסך של 1,500 ₪, והכל מבלי לדון בשאלת סיכויי הערעור, ובהתייחס לעובדה שיש להימנע מהיווצרות מעגל שוטה בו נדרש המבקש לגייס מקורות כספיים כדי לערער על חיובו לגייס מקורות כספיים.

5.המבקש לא ביצע הנדרש בהחלטת כב' השופטת עדי חן ברק ותחת זאת הגיש השגה על החלטתה, אשר נידונה בתיק 57116-11-15 בפני כב' השופט דר' מנחם רניאל. גם בהליך זה יוצג המבקש על ידי הסיוע המשפטי. לא נטען כי העובדות שנקבעו על ידי כב' השופטת עדי חן ברק בהחלטה בנוגע לבעלות המבקש על נכס מקרקעין נבדקו על ידי לשכת הסיוע המשפטי פעם נוספת ובהתאמה נבדקה פעם נוספת זכאותו לקבל סיוע משפטי.

6.ביום 27/12/15 הושגה הסכמה שקיבלה תוקף של פסק דין בפני כב' השופט דר' מנחם רניאל. בעקבותיה הופטר המבקש מחובת הפקדת עירבון בהליך זה. אציין כי לא נידונו בפסק הדין קביעות עובדתיות של כב' השופטת עדי חן ברק בנוגע ליכולותיו הכלכליות של המבקש ולא נדחו הטענות כי בבעלותו נכס מקרקעין, אלא הושגה הסכמה על סמך הערות בית המשפט שלא נגעו ליכולותיו הכלכליות של המבקש כאמור בפרוטוקול בו עיינתי. ההסכמה הייתה לקבל המלצת בית המשפט כי הערעור יתקבל במובן זה שהמערער יהיה פטור מהפקדת עירבון במסגרת הבקשה מושא החלטתי זו. כמו כן לא נקבע צו להוצאות. במהלך הדיון בפני כב' השופט דר' מנחם רניאל לא נידונה שאלת תקפות החלטת בית המשפט קמא.

משכך, הוחזר הדיון לטיפולי לצורך מתן הכרעה בבקשה העיקרית, כששני הצדדים הסכימו להסמיך את בית המשפט לדון בבקשה כבערעור, עתרו לקיום דיון שלאחריו יתן בית המשפט החלטתו לגוף העניין, כאילו ניתנה רשות ערעור.