רע"א 11606-03-16 משרד האוצר/הלשכה לשיקום נכים נ' רבקה

1.המשיבה עלתה ממרוקו לישראל בתחילת שנות החמישים של המאה הקודמת.

היא תבעה את הרשות לזכויות ניצולי השואה (המבקשת) להכיר בה כזכאית לפיצוי בגין הרדיפות שהתרחשו במרוקו בתקופת מלחמת העולם השניה במרוקו.

תביעתה נדחתה על ידי הרשות מהנימוק לפיו אותן הרדיפות במרוקו לא נבעו ממעשי המשטר הנאצי בגרמניה.

נגד החלטה זו עררה המשיבה לוועדת הערר לפי חוק נכי רדיפות הנאצים, תשי"ז- 1957 שליד בית משפט השלום בבאר שבע (להלן – הועדה).

בנוסף למשיבה, הוגשו לועדה עררים נוספים של יוצאי מרוקו.

בנוסף – עררים בשאלה זו הוגשו על ידי עוררים שונים בפני וועדות הערר שליד בתי משפט השלום בתל אביב ובחיפה.

2.ביום 19/1/16 ביקשה הרשות (המבקשת) את הוועדה לעביר את הדיון בערר זה לוועדת הערר בחיפה ולאחד הדיון בו עם העררים המתנהלים בפניה.

לחילופין, ביקשה הרשות כי הוועדה (בבאר שבע) תעכב המשך הליכי בירור הערר של המשיבה עד למתן פסק דינה של הוועדה בחיפה בעררים המתנהלים בפניה.

בהחלטה מפורטת ומנומקת דחתה הוועדה את הבקשה.

על החלטה זו עותרת הרשות (המבקשת) לרשות לערער.

לטענתה, הערר דנן והעררים בוועדה שבחיפה עוסקים בסוגיה זהה ועל כן, ולשם היעילות המשפטית ומניעת הכרעות סותרות – אמורה הייתה הוועדה להיעתר לבקשתה.

3.לאחר עיון בבקשה, בתגובת המשיבה ובהחלטת הוועדה הנכבדה – לא מצאתי מקום למתן הרשות לערער.

בפתח הדברים אציין כי ביום 17/4/16 בתיק רע"א 39032-03-16 דחיתי בקשת רשות ערעור, כמעט זהה, שהגישה הרשות – ונימוקי ההחלטה הנ"ל כוחם יפה, בשינויים המחויבים, גם לעניין בקשה זו.

4.ובתמצית.