רע"א 11008-07-16 גורן ואח' נ' בן שטרית ואח'

בקשת רשות ערעור על החלטות בית המשפט השלום בעפולה (כב' השופטת ר' זועבי) בת.א 28236-08-14 מיום 06.06.2016 ומיום 29.06.2016.

1.כנגד המבקשים, בעלים ומפרסמים של עיתון מקומי, הוגשה תביעה כספית בעוולת לשון הרע, בגין שורה ארוכה של אמירות שפרסמו כנגד המשיב 1, המכהן כראש עיריית בית שאן. המבקשים מצדם טענו להגנת "אמת בפרסום". להוכחת גרסתם הם ביקשו להעיד, בין היתר, את ראש העיר הקודם, מר ג'קי לוי, אשר אמרותיו צוטטו לכאורה באותו הפרסום.

ביום 29.10.2015 נעתר בית המשפט קמא לבקשה לזימון עדים, תוך שהוא מורה למבקשים לזמנם במסירה אישית. משלא התייצבו העדים למועד הדיון ביום 21.03.2016, ציין בית המשפט קמא את מחדלם של המבקשים באי זימנם, אך נעתר לבקשתם לזמנם בשנית למועד הדיון הבא, תוך שהוא מציין את חשיבותם לבירור המחלוקת. למחרת היום הורה בית המשפט קמא בהחלטה על זימון העדים, כשהוא מורה למבקשים למסור את ההזמנה לעדות במסירה אישית.

גם ממועד הדיון מיום 06.06.2016 נעדר העד לוי. בית המשפט קמא ציין, כי בנסיבות שנוצרו, על המבקשים היה לוודא את התייצבות העד מטעמם, ולא ניתן להעניק להם הזדמנות נוספת (להלן: ההחלטה הראשונה). את החלטתה תמכה כב' השופטת הנכבדה בכך שבניגוד לטענת המבקשים בתצהירם, מעדויות העדים שהופיעו בפניה עלה כי המבקשים לא הקדימו פנייה אליהם בטרם הגשת הבקשה לזימונם. מועד ההוכחות הבא נקבע ליום 29.06.2016, כאשר בין לבין נדחתה בקשת המבקשים לעיון חוזר בהחלטה.

במועד הישיבה הבאה נחקר המשיב בחקירה נגדית והודיע כי בכוונתו למשוך את תצהירי עדיו, לרבות תצהיר דובר העירייה, מר אזולאי. בשלב זה ביקשו המבקשים לזמן את מר אזולאי כעד מטעמם. בית המשפט קמא דחה גם בקשה זו, תוך שהוא מטעים שהעדת מר אזולאי לא נדרשה ע"י המבקשים, זאת עוד בטרם נודע להם כי הוא יימנה ברשימת עדי המשיב (להלן: ההחלטה השניה).

2.בבקשת רשות ערעור שהניחו לפניי מלינים המבקשים כנגד החלטות בית משפט קמא. בכל הנוגע לדחיית הבקשה לזימונו של העד לוי הם טוענים, כי העד זומן באמצעות בית המשפט, ומשכך אין בידם לעשות מאום על מנת לכפות התייצבותו, ולכן אין לזקוף את מחדלו לחובתם. עוד הם טוענים, כי בית המשפט קמא היה ער לחשיבות עדות העד לוי, ואף על פי כן ביכר את כללי הפרוצדורה על פני חקר האמת.

בכל הנוגע להחלטה השניה טוענים המבקשים, כי בית המשפט קמא סטה מהמקובל, בכך שמנע מהם חקירתו של עד שתצהירו נמשך ע"י הצד שכנגד.

3.לאחר עיון בבקשה על נספחיה לא ראיתי כי היא צריכה תשובה, ולכן אדחנה על אתר, בגדרה של תקנה 406 לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד-1984. הכלל הוא כי זימון עדים הוא מהעניינים המובהקים שבסדרי דין בהם מוקנית לערכאה הדיונית שיקול דעת רחב, וככלל, ערכאת הערעור תימנע מלהתערב בהם (רע"א 1688/15 החברה המרכזית להפצת משקאות בע"מ נ' בן לולו, פסקה 9 והאסמכתאות שם (4.5.2015)). כל שהמבקשים יכולים להשיג עליו במקרה זה הוא – לכל היותר – דרך הפעלת שיקול דעתה של הערכאה הדיונית, ענין שאיננו מצדיק מתן רשות ערעור. עוד בנוסף, יש ליתן משקל להיכרותה של הערכאה הדיונית את התיק ואת השתלשלות האירועים, כאשר בית המשפט קמא ציין בהחלטתו את מחדלי המבקשים, הן באי המצאת זימונים במסירה אישית כפי שנצטווו, והן בזימון עדיהם באמצעות בית המשפט, מבלי שהקדימו פנייה אליהם, בניגוד לדבריהם בתצהיר.

מעבר לכך יש להדגיש, כי ההחלטה הראשונה מושא טרוניית המבקשים ניתנה ביום 06.06.2016, מועד בו נקבע דיון הוכחות נוסף ליום 29.06.2016. הצדדים התייצבו לדיון ההוכחות, ורק לאחריו, עת הסתיימה פרשת התביעה וההגנה ונקבעו מועדים להגשת סיכומים, פנו ובאו בבקשתם הנוכחית.

4.גם ההחלטה בעניין העד אזולאי היא מן ההחלטות בהן לערכאה המבררת שיקול דעת רחב, והתערבות ערכאת הערעור בה היא, על כן, מצומצמת, הן לאחר הינתן פסק הדין ומקל וחומר במהלך הדיון עצמו (ראו: רע"א 10343/06 פלד נ' בנק יורו טרייד בע"מ (10.1.2007)).

5.אשר על כן הנני דוחה את הבקשה. משלא נתבקשה תגובה, לא אתן צו להוצאות.

ניתן היום, א' תמוז תשע"ו, 07 יולי 2016, בהעדר הצדדים.