דור נ' עירית לוד

לפני בקשה להארכת מועד להגשת בקשת רשות ערעור על החלטתו של כב' הרשם הבכיר יניב ירמיהו מבית משפט השלום בראשון לציון מיום 16.2.17 במסגרתו נדחתה בקשתו של המבקש לבטל פסק דין אשר ניתן בהעדר במסגרת תיק 13517-06-15.

טענות הצדדים :

1. במסגרת הבקשה טען המבקש כי נוכח ניהולו של משא ומתן בין הצדדים המתייחס לשלושה הליכים נפרדים, יש מקום למתן ארכה להגשת בקשת רשות הערעור.

עוד נטען על ידי המבקש כי היה מקום להיעתר לבקשתו לביטול פסק הדין שניתן בהעדר וזאת מקום בו הוטעה לחשוב כי מועד הדיון בתיק נשוא הבקשה אוחד עם דיון אחר, אשר היה קבוע מספר שעות לאחר מכן.

המבקש טען כי לא היה מודע לשעת הדיון בפועל ועל אף כוונתו להגיע לבית המשפט בשעה מוקדמת (לצורך הליך אחר), לא עלה הדבר בידו בשל עיכוב בהגעת האוטובוסים.

לשיטת המבקש, סיכויי ההליך מצוינים מקום בו לא אך שאין הוא חב כלפי הרשות בסכום כלשהו, אלא כי הרשות היא זו אשר אמורה להשיב לידיו כספים שונים.

2. המשיבה התנגדה לבקשה, טענה כי סיכויי הערעור קלושים וכי לא עומדת למבקש עילה, בהתאם להוראות הדין, אשר מכוחה יש להורות על הארכת המועד להגשת בקשת הרשות לערער.

לשיטת המשיבה, מועד הדיון אליו לא התייצב המבקש נקבע בנוכחותו, הדיונים בשני התקיים התנהלו בנפרד – תוך שהועלו טענות שונות בכל אחד מהתיקים, וכי נמצאו סתירות בטענות המבקש במסגרת הבקשה לביטול פסק הדין בהעדר.

המשיבה הטענה כי בין הצדדים לא מתקיים משא ומתן עת כי המבקשת פשוט אינו מעונין לשלם דבר.

עוד נטען כי במסגרת הבקשה כי מקום בו כל טענותיו של המבקש מתייחסות להיקף זכאותו להנחה בתשלומי הארנונה, אך המבקש לא התייחס לעובדה כי בהעדר תשלום יתרת החיוב – בטלה גם ההנחה, אין אלא להסיק כי סיכויי ההליך נמוכים ואין מקום להיעתר לבקשה.

3. במסגרת התשובה חזר המבקש על טענותיו, ואף הוסיף וטען כי כל מטרתה של המשיבה הייתה למנוע ממנו מלהגיש במועד את בקשת הרשות לערער, כי התנהלותה מולו מלמדת על חוסר תום לב והעדר רצון לשמוע טענותיו, וזאת על אף הסכמה מפורשת של המשיבה להידברות זו במסגרת הליך נוסף אשר מתנהל בין הצדדים.