רע"א 10715-12-14 ציוני נ' לביטוחי רכב "הפול"

מבוא

1.בפני בקשה המשיגה כנגד החלטת בית המשפט השלום בקריות (כב' השופט נאסר ג'השאן) מיום 4.11.2014 בתיק 57755-04-13 (להלן: "ההחלטה").

בהחלטה קיבל בית המשפט קמא בקשת המשיבה והתיר הבאת ראיות לסתור קביעתו של המוסד לביטוח לאומי בנוגע לדרגת נכותו של המבקש כתוצאה מתאונת דרכים שעבר ביום 22.12.2011. מדובר בתאונה שהוכרה גם תאונת עבודה.

2.העובדות הרלוונטיות לענייננו הן כדלקמן:

Iהמבקש נפגע בתאונת דרכים ביום 22.12.2011. מדובר בתאונת דרכים שהוכרה כתאונת עבודה.

IIהמבקש הגיש תביעה לקביעת דרגת נכות כנגד המוסד לביטוח לאומי. ביום 7.1.2013 נבדק המבקש על ידי ועדה רפואית של המוסד לביטוח לאומי. לאחר בדיקתו קבעה הועדה כי כתוצאה מהתאונה נותרה למבקש נכות צמיתה בשיעור 10% לפי סעיף 35 (1) (ב) לתקנות הביטוח הלאומי (קביעת דרגת נכות מעבודה תשט"ז – 1956) (להלן: "התקנות"). זאת בגין הגבלה בתנועות המרפק הימני שנמצאה אצל המבקש אם כי מחמת הספק, בהעדר רצף של תלונות.

IIIלבית המשפט קמא הוגשה תעודת עובד ציבור מאת המוסד לביטוח לאומי ממנה עולה כי בפני הועדה הרפואית לא עמדו מסמכים רפואיים מן התקופה בה היה חבר המבקש בקופת חולים זו.

IVהמבקש נפגע בעבר במרפק ימין בשנת 1996. הצדדים חלוקים באשר לטיב הפגיעה, חומרתה והשפעתה על מצב המבקש כיום. אין מחלוקת כי בשנת 1996 היה המבקש חבר קופת חולים כללית.

החלטת בית המשפט קמא

3.בית המשפט קמא החליט לאחר שמיעת טענות הצדדים להעתר לבקשת המשיבה ולהתיר הבאת ראיות לסתור על פי האמור בסעיף 6 ב לחוק הפיצויים לנפגעי תאונות דרכים התשל"ב – 1975 (להלן: "החוק"). בית המשפט קמא קבע כי בפניו מקרה חריג המצדיק הבאת ראיות לסתור משום שבפני הועדה הרפואית שקבעה דרגת הנכות לא הובאו עובדות רלוונטיות חשובות בנוגע למצב המבקש לפני התאונה ובמיוחד לא עמד בפני הוועדה מלוא תיקו הרפואי בקופת החולים בו הייתה כנראה התייחסות לפגיעה קודמת של המבקש במרפקו משנת 1996.

4.בית המשפט קמא קבע עוד כי בשל העדר מידע רלוונטי בפני הועדה ובשל העובדה לפיה כל הבדיקות האובייקטיביות שנערכו למבקש בנוגע למרפק ימין נמצאו תקינות לרבות בדיקת מיפוי עצמות ובדיקת טווחי תנועה וכוח גס יש להתיר הבאת ראיות לסתור. בית המשפט קמא היה מודע לעובדה כי בבדיקת אולטרסאונד שנערכה למבקש נמצא עיבוי הגיד המיישר במרפק ימין ואולם קבע כי בשל העובדה שהנכות נקבעה על ידי הועדה הרפואית של המוסד לביטוח לאומי נקבעה תוך הסתמכות על סעיף כללי המדבר על השפעה קלה על כושר פעולה כללי או של תנועות יש להתחשב בקיומה של פגיעה קודמת ובעובדה כי בפני הועדה לא עמד כל החומר הרלוונטי. לפיכך קבע בית המשפט כי יש להתיר הבאת ראיות לסתור.

בהתאמה מינה בית המשפט קמא מומחה אורתופד מטעם בית המשפט.