רע"א 10512-01-17 דור-אלון אנרגיה בישראל (1988) בע"מ/ נ' תחנת דן בני ברק בע'מ ואח'

 .בקשת רשות ערעור על החלטת בימ"ש השלום בכפר סבא מיום 07.12.16 (כב' השופט א' נבו) אשר נעתר לבקשת המשיבות למתן צו מניעה זמני, האוסר על המבקשת לקזז סכומים המגיעים למשיבות עפ"י ההסכמים שבין הצדדים, וזאת בכפוף להמצאת התחייבות עצמית ללא הגבלת סכום, המצאת ערבות צד ג' בסך של 25,000 ₪ והפקדת סך של 15,000 ₪ בקופת ביהמ"ש.

בד בבד עם הגשת בקשת רשות הערעור, הוגשה בקשה לעיכוב ביצוע ההחלטה.

2.בקצרה יפורט כי המשיבות (הן התובעות בבימ"ש קמא) הגישו לבימ"ש קמא תביעה למתן פסק דין הצהרתי – כנגד המבקשת- בעניין קיום הסכמי שכירות כנגד המבקשת. התובענה נפתחה על דרך של המרצת פתיחה. כאמור בתובענה, בין הצדדים נחתמו הסכמי שכירות לפיהם המבקשת שוכרת מהמשיבות מקרקעין המצויים ברח' ז'בוטינסקי ברמת גן ומפעילה בהם שתי תחנות דלק. עפ"י הנטען בכתב התביעה, יחסי השכירות בין הצדדים התנהלו באופן תקין עד שלאחרונה החלו עבודות הרכבת הקלה בציר ז'בוטינסקי ברמת גן, עבודות אשר מונעות גישה לחלק מהכניסות אל תחנות הדלק, או אז החליטה המבקשת, באופן חד צדדי, לקזז ולהפחית תשלומים המגיעים למשיבות עפ"י הסכמי השכירות. עוד נטען בכתב התביעה כי המבקשת הודיעה למשיבות שהחל מחודש ינואר 2017 בכוונתה להפחית מהתשלומים המשולמים על ידה ע"פ הסכמי השכירות, מבלי שנקבה בסכום כלשהו. על כן הגישו המשיבות את תביעתן, ועתרו למתן פס"ד הצהרתי המורה למבקשת לקיים את התחייבותיה עפ"י הסכמי השכירות, ולקבוע כי אינה רשאית לקזז ו/או להפחית ו/או לעכב סכום כלשהו מהתשלומים המגיעים למשיבות.

3.בד בבד עם הגשת התביעה, הוגשה בקשה דחופה למתן צו מניעה זמני האוסר על המבקשת לקזז ו/או להפחית ו/או לעכב בידה כספים המגיעים למשיבות בגין דמי שכירות ועמלות בהתאם להסכמי השכירות. בית משפט קמא קמא לא נעתר לבקשה במעמד צד אחד ונקבע דיון במעמד הצדדים. הדיון שהתקיים ביום 06.12.16 , ולמחרת ניתנה החלטת בית משפט קמא לפיה, כאמור, ניתן צו מניעה האוסר על המבקשת לקזז, לעכב או להפחית כל סכום מהתשלומים המגיעים למשיבים בגין דמי השכירות הבסיסיים, תמורת המוניטין ומבני שירותי הדרך. עוד נקבע כי באשר לתשלומים המגיעים למשיבות בגין דמי השכירות הנוספים ותשלומי העמלות, ניתן צו מניעה האוסר על המבקשת לקזז, לעכב או להפחית כל סכום מתשלומים אלו, אלא אם המבקשת תפנה עד ליום 20.12.16 להליך בוררות.

על החלטה זו הוגשה בקשת רשות הערעור שלפניי. הבקשה מתייחסת לצו המניעה שניתן ביחס לתשלומים בגין דמי השכירות הבסיסיים, המוניטין ומבני שירותי הדרך בלבד.

4.לטענת המבקשת שגה בימ"ש קמא עת נעתר לבקשת המשיבות. לטענתה, בתמצית, אין המדובר בבקשה למתן צו מניעה אלא למתן צו עשה; הסעד הזמני זהה לסעד הקבוע, המבוקש בתביעה; למבקשת זכות להפחית את התשלומים הקבועים, הן עפ"י הסכמי השכירות והן עפ"י חוק; תקופת השכירות הינה עד לשנת 2019 ונוכח העומס בבתי המשפט, ולאור צו המניעה הזמני - יתכן כי עד שיינתן פסה"ד בתביעה, תסתיים תקופת השכירות וספק אם יש טעם בניהול הליך; המדובר בשאלות מורכבות וההחלטה ניתנה ללא שנשמעו ראיות וללא בדיקה מעמיקה; אין זה המקרה המצדיק מתן צו עשה זמני; עפ"י סעיף 15 לחוק השכירות והשאילה תשל"א-1971, יש למבקשת פטור גורף מתשלום דמי השכירות; סיכויי התביעה נמוכים מאוד; מאזן הנוחות נוטה לטובת המבקשת – ככל שיגרם נזק למשיבות ניתן יהיה לתקן את הנזק באמצעות פיצוי כספי; כתוצאה מביצוע העבודות להקמת הרכבת הקלה ירדו מכירותיה של המבקשת בכ-40% בחודשים אוקטובר-נובמבר 2016, והירידה עוד צפויה לעלות עת יתחילו בביצוע העובדות בתחנות עצמן, ועל כן היא רשאית לקזז מהתשלומים המגיעים למשיבות.

5.דין הבקשה להידחות ללא צורך בקבלת עמדת הצד שכנגד.

כללי-

הלכה היא, כי ערכאת הערעור לא תתערב, דרך כלל, בשיקול דעתה של הערכאה הדיונית בנוגע להחלטות שעניינן סעדים זמניים, וכי התערבות שכזו תיעשה במשורה ובמקרים חריגים (ר' רע"א 2881/15 קנפלר נ' אברהם , מיום 11.05.15; רע"א 769/11 אלמוסני נ' כרמון, מיום 04.05.11).

ערכאת הערעור אינה נוטה להתערב בשיקול דעתה של הערכאה הדיונית בנושא צווי מניעה, אלא כאשר החלטת בימ"ש קמא נסמכת על בסיס מוטעה של הדין או של העובדות, מה שאין כן בעניינינו, ר' ד"ר א. וינוגרד, צווי מניעה, מהדורה שניה, 2008, עמ' 52.