רסלר נ' עובדים להתיישבות קהילתית

פסק דין

כללי

1) עיקר התביעה, הוא דרישת התובעת מבית המשפט כי יורה על הנתבע - המושב טל שחר (להלן גם: "האגודה") להזמין את חברת החשמל בכדי שזו תזיז את עמוד חשמל במתח גבוה ותיבת חשמל "פילר" (לצורך הדיון, שני המתקנים האמורים ייקראו גם: "שנאי החשמל"), ותעביר את מקומם, הרחק מביתה לנוכח הקרינה מחשמל - כדבריה. מוסיפה התובעת ומבקשת מבית המשפט, כי ייפסק לטובתה סך של 20,000 ₪ עבור בדיקה של המשרד לאיכות הסביבה, בגין עוגמת נפש וטרחה וכן בגין "השפלה".

2) בשל החובה והצורך לחסוך זמן שיפוטי, לא אדון אלא בטענות ובראיות שמצאתי נחוצות להכרעה. יש לגזור הסדר-שלילי לגבי השאר.

רקע עובדתי וטענות הצדדים

3) התובעת ובן זוגה, רכשו בשנת 1996 זכויות במקרקעין מאת האגודה כברת רשות ממינהל מקרקעי ישראל, בחלקה המצויה בשטח המוניציפלי של המושב טל שחר, וזאת להקמת ביתם. אין מחלוקת, כי עוד במועד ההסכם האמור, היה קיים שנאי החשמל במגרש וכי התובעת הייתה מודעת לכך היטב. התובעת מאשרת כי לבקשתה, בשלב מאוחר יותר, הוזז מיקום השנאי, אולם בפחות ממטר והוצמד לגדר ביתה. מהתמונות שצורפו על-ידי התובעת נראים המתקנים האמורים ניצבים על מדרכה וצמודים לגדר נמוכה, ככל הנראה, גדר ביתה של התובעת.

4) בשנת 2006, שכרה התובעת שירותי יועץ חיצוני בנושא קרינה (להלן: "המומחה מטעם התובעת") אשר הכין חוות דעת מיום 17.3.06, זאת לאחר שמדד את השדה הגנטי שנוצר סביב המתקנים (להלן כאמור: "הקרינה מחשמל"), בין היתר, במספר מקומות הסמוכים למתקנים האמורים, ביניהם, מקומות שונים בתוך בית התובעת, ובדק תוצאות של מדידות אלו ביחס לתקני החשיפה העדכניות דאז, ו-"המחמירות"-כלשון חוות הדעת, של המשרד לאיכות הסביבה.

בפרק "ההמלצות והמסקנות" בחוות דעתו האמורה, רשם המומחה מטעם התובעת (נוכח חשיבות הדברים, יובא ציטוט מלא):

"1. הנחיית המשרד לאיכות הסביבה משנת 2001 הייתה - סף של 10 מיליגאוס לחשיפה של 24 שעות לאחרונה, ממליץ המשרד להתבסס על דו"ח של IARC (ארגון הסרטן הבינלאומי) שמסקנתו: בין 2 ל-4 מיליגאוס הסיכון ללוקמיה אצל ילדים עולה ב-50%.

כתוצאה ממסקנה זו: הסף ה"פרקטי" הינו - 2 מיליגאוס ל-24 שעות.

2. ממוצע המדידות בבתים שנמדדו: 0.9 מיליגאוס. ממוצע החשיפה ל-24 שעות.

בהתאם להמלצות המשרד לאיכות הסביבה, הערך הממוצע של שדה מגנטי בדירות מגורים בישראל הינו - 0.4 מיליגאוס.

רמת השדה המגנטי בבתים נמוכה יחסית, להמלצות המשרד לאיה"ס. השפעת קווי המתח הגבוה על ערכי השדה המגנטי בבתים, מושפע מהעומס בקו. לכאורה יעלה הספק הקו לאחר איכלוס האזור הסמוך לבתים שנבדקו.

3. הסיכון הנובע משדות מגנטיים משתנים (50 הרץ - תדר הרשת) מתבסס על התהוות של זרמי השראה בגוף העלולים לשבש תהליכים פיזיולוגיים וכן להיות זרז לתרחישים המזיקים לבריאות. השדה החשמלי המושרה בקירבת מתח גבוה גבוה או שנאי אינו מהווה סכנה בריאותית מאחר והסף לאינטראקציה ביולוגית גבוה מאד - 5000 וולט למטר.

4. בהתאם למידע המדעי העדכני ביותר הקיים כיום לא קיים קשר נסיבתי מובהק בין שדה מגנטי נמוך מ-10 מיליגאוס ותחלואה כלשהי. עם זאת, בהתאם לעיקרון הזהירות יש להקטין את החשיפה לשדה מגנטי ככל שניתן"

5) אין מחלוקת כי משפחת התובעת הלינה לפני הנתבע על דבר סמיכות מיקומו של שנאי החשמל לביתה ועל המסוכנות שלטענתה טמונה בכך. אין מחלוקת, כי התובעת הביעה נכונות לשאת במחצית עלות ההזזה של השנאי, וגם אין מחלוקת כי נציגי המושב נדרשו לדון בסוגיה זו. עוד מהחומר שהונח לפניי עולה, כי ביום 16.3.11 התקיים דיון בהנהלת המושב ובו השתתפו חברי ועד ההנהלה. בהידרשו לעניינה של התובעת, הוחלט בישיבה האמורה, כהאי לישנא:

"הוחלט כי האגודה מוכנה לסייע לפתרון הבעיה ע"י עירוב הגורמים הנוגעים בדבר העתקת שנאי חברת החשמל ממקומו ע"י מגרש רסלר תוך השתתפות חלקית של גורמים אלה והשתתפות של 50% של המשפחה בעלות הכוללת. הסדר זה כפוף להסכמת כל הנוגעים בדבר (מועצה, ועד מקומי וכו')"

(ההדגשה אינה במקור)

6) מצורפות התביעה עולה, כי ביום 11.1.11 הוזמנה על-ידי התובעת הצעת מחיר של חברת החשמל לביצוע עבודות ההעתקה של שנאי החשמל ממקום למקום, וזו כימתה את הצעתה בכ-81,000 ₪.

7) ביום 26.2.13 הודיעה היועצת המשפטית של המועצה האזורית מטה יהודה לוועד המקומי, על התנגדות המועצה להשתתפות הוועד בעלות הזזת שנאי החשמל האמור בין היתר ובעיקר, משקיים שנאי זה זמן רב ולפני שהחליטה משפחת התובעת להקים את ביתה במגרש, וכן בשים לב לכך שמדובר בהוצאה כספית של כספי ציבור שאינם מיועדים לתשלום בגין ביצוע עבודה פרטית של התושב.