רסלר נ' בנק דיסקונט תל אביב סניף כיכר רבין 11085

החלטה

1.עסקינן בבקשה לעיכוב ביצוע החלטתו של כב' השופט סובל מיום 18.2.14 בתיק רע"צ 33645-01-14 שעניינה פינוי נכס מקרקעין המשמש את המבקש כמשרד עורכי דין מזה שלושים שנה (להלן: "הנכס"), זאת עד לדיון בבקשת רשות ערעור 333708-03-14 .

2.ביצוע פסק הדין עוכב על ידי בית משפט קמא (כב' השופטת גרוסמן) בהחלטה מיום 16.3.2014 למשך 20 יום.

3.בבסיס עתירתו של המבקש מונחת הטענה כי פינוי הנכס בעת הזו יסב לו נזק רב, באשר הוא משמש אותו לעבודתו כעורך דין וכן מהווה חוליה מרכזית וחשובה במארג ההסדרים השונים בהם התחייב לפירעון כלל חובותיו.

לשיטת המבקש סיכויי הבקשה לרשות ערעור גבוהים, הכל כמפורט בבקשה.

4.המשיבה מתנגדת לעיכוב הביצוע המבוקש.

לדידה מיצה המבקש, עד כה, כל דרך אפשרית למנוע פינויו מהנכס, המשמש כבטוחה לחובותיו, בטוחה אשר ראוי לממשה לאלתר ולהיפרע הימנה ללא כל דיחוי נוסף, מה גם שסיכויי הערעור קלושים בשים לב לעובדה כי המדובר בבקשת רשות ערעור שנייה.

5.לאחר שנתתי דעתי לטיעוני הצדדים ולפסיקה הנוהגת, מוצאת אני להיעתר לבקשה בכפוף להפקדת סך של 125,000 ₪.

6.כלל הוא כי אין בעצם הגשת ערעור כדי לעכב ביצועה של ההחלטה נשוא הערעור (תקנה 466 לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד – 1984 – להלן: "התקנות"), זאת משלבעל הדין הזכות ליהנות מפרי זכייתו וזכות זו אינה מושהית עד למועד ההכרעה בערעור.

7.עם זאת, לצד הכלל נקבע החריג לו.

בית המשפט יורה על עיכוב ביצוע החלטה/פסק דין מכוח סמכותו המעוגנת בהוראת תקנה 467 לתקנות בהתקיים שני תנאים מצטברים, אשר על היחס ביניהם שב ועמד בית המשפט העליון אך לאחרונה:

"ראשית, סיכויי הערעור הם טובים, ושנית, מאזן הנוחות נוטה לטובתו של המבקש.

בין התנאים הללו מתקיימת "מקבילית כוחות", שמשמעה הוא, שככל שסיכויי הערעור של המבקש נמוכים, כך יגבר משקלה של הדרישה בדבר מאזן הנוחות, ולהיפך ...

יחד עם זאת, במרוצת השנים ניתן מעמד בכורה לשיקול בדבר מאזן הנוחות, אשר בוחן האם דחיית הבקשה לסעד זמני תגרום למבקש נזק בלתי הפיך, שיסכל את האפשרות להשיב את המצב לקדמותו, ככל שהערעור יתקבל"

(ע"א 1881/14 שומרז חברה לבנין ופתוח בע"מ נ' אברהם לולו שמריז) (ההדגשה שלי – ש.י.)

8.סיכויי ההליך בגדרו הוגשה בקשה זו אכן אינם גבוהים כטענת המשיבה, זאת משמדובר בבקשת רשות ערעור שניה על החלטת רשם ההוצל"פ.

עם זאת, נחה דעתי כי בשים לב למכלול כולו נוטה "מאזן הנוחות" לטובת המבקש, באשר הנזק הצפוי לו ממכירת הנכס בעת הזו יעלה על הנזק שייגרם למשיבה מעיכוב המכירה עד להכרעה בבקשה לרשות ערעור.

9.אמת, אין המדובר בנכס המשמש את המבקש למגורים אך גם אין המדובר בנכס נדל"ני המשמש כהשקעה פיננסית בלבד, שאז עלולה מכירתו טרם הכרעה בבקשה לרשות ערעור להסב לבעליו נזק כספי בלבד (ראה: ע"א 1881/14 שומרז חברה לבנין ופתוח בע"מ נ' אברהם לולו שמריז) .

הנכס משמש, כאמור, כמשרדו של המבקש מזה עשרות בשנים ונקשר בקשר לא מבוטל עם שירותיו המקצועיים.

דומה עלי כי חשובה מכך היא טענת המבקש, אשר לא נסתרה על ידי המשיבה, ולפיה לנכס "תפקיד" חיוני בקיום חלקו של המבקש בהסדרי פירעון חובותיו, כך שמכירתו עלולה לסכל או למצער להערים בפניו קושי של ממש, אשר יהא בו כדי לפגוע בכלל נושיו, לרבות המשיבה (ראה סעיפים 18-20, 50 לתצהיר המבקש מיום 2.4.2013).