רסלאן נ' שיח'

החלטה

זו בקשת רשות ערעור על החלטת בית המשפט השלום בנהריה מיום 27.5.10 לדחות את הבקשה להארכת מועד להגשת בקשה לביטול פסק דין ולביטול פסק הדין שניתן נגד המבקש בהעדר הופעה ביום 10.10.07. המשיב מתנגד לבקשה.

לטענת המבקש הוא היה זכאי לביטול פסק הדין שניתן בהעדרו, שכן מעולם לא הומצאה לו הזמנה לדיון ההוכחות, והוא לא ידע עליו כלל, ואילו היה יודע, היה זכאי לדחיית מועד הדיון, עקב חתונתו ביום 19.10.07. כל אלה טענות שאפשר שהן נכונות, ואפשר שאינן נכונות, שכן יש אישור על מסירת ההזמנה לדיון למבקש והוא חתום על ידי פקידתו. המבקש טוען בענין זה כל מיני טענות על כשלים בקבלת דואר ועל סכסוך בינו לבין פקידתו, אבל כל אלה אירעו לטענתו כבר בפסח 2007, דהיינו באפריל. המבקש הוא עורך דין במקצועו, ומסירת ההזמנה לפקידתו די בה כמסירה כדין, ואם היו כשלים בקבלת מסמכים כבר חצי שנה לפני הדיון.

מכל מקום, אין צורך לדון בגופה של הבקשה, שכן המבקש כשל כבר לפני הדיון בגופה של הבקשה לביטול פסק הדין. קודם לדיון בבקשה לביטול פסק הדין, היה צריך להאריך את המועד להגשת הבקשה לביטול פסק הדין, שלפי התקנות יש להגיש בתוך 30 יום מקבלת פסק הדין. כדי להאריך את המועד היה על המבקש להראות טעם מיוחד. להסיר ספק, ובניגוד לטענת המבקש, בשלב הבקשה להארכת מועד לא נערך עדיין דיון בשאלה אם יש לבטל מחובת הצדק או לפי שיקול דעת בית המשפט, אלא בטעם מיוחד להארכת המועד. הדיון בזכות הגישה לערכאות מקומו יפה כאשר מוגשת בקשה לביטול פסק הדין במועד. כאשר מוגשת הבקשה לאחר המועד, יש להראות תחילה טעם מיוחד להארכת המועד. זכות הגישה לערכאות אין משמעה שכאשר יעלה רצון מלפני צד יגיש את בקשותיו ויטען טענותיו, אלא משמעה מתן הזדמנות ראויה לצד להשמיע טענותיו, על פי הכללים שנקבעו בדין. אם על פי התקנות ניתנת לצד הזדמנות להשמעת טענותיו לביטול פסק דין בתוך 30 יום מקבלת פסק הדין והוא לא מנצל את ההזדמנות שניתנה לו ולא משמיע טענותיו, אין לו להלין אלא על עצמו שלא ניצל את האפשרות שניתנה לו.

אין חולק, שהמבקש קיבל את פסק הדין כבר בשנת 2008, אגב תלונה שהוגשה נגדו ללשכת עורכי הדין. למרות זאת הגיש המבקש את בקשתו (שאותה לא צירף לבקשתו, אבל המשיב צירפה) רק ביום 16.9.09. בנסיבות אלה היה עליו להוכיח את הטעם המיוחד המצדיק הארכת מועד מאוקטובר 2008 לספטמבר 2009. המבקש טען שלא יכל להגיש בקשה זו קודם לכן, עקב חסרון מסמכים חשובים שיש בהם לכרסם בתביעה, אשר נמצאו בארכיב לבסוף במועד שאותו לא ציין. בצדק דחה בית המשפט קמא טענה זו, שכן אף אם נניח שזהו טעם מיוחד, למרות טענותיו שאיחר בהגשת בקשתו בשל הצורך במסמכים נוספים, בסופו של דבר הגיש את בקשתו כשמצורף לה מסמך אחד בלבד מיום 4.10.04 שצורף כבר לכתב התביעה, ולא היה בשום קלסר. מלבד זאת, לא טען המבקש לכל טעם מיוחד. לפיכך, בדין דחה בית המשפט קמא את בקשת המבקש להארכת מועד, ומשהוגשה הבקשה לביטול פסק הדין באיחור, דינה להימחק.

לפיכך, אני דוחה את הבקשה לרשות ערעור. המבקש ישלם למשיב הוצאות הבקשה בסך 4,540 ₪. המזכירות תעביר למשיב סכום זה מתוך העירבון שהופקד, ותחזיר את היתרה למבקש.

ניתנה היום, י"א אדר א תשע"א, 15 פברואר 2011, בהעדר הצדדים.

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: