רסל ואח' נ' שר הפנים ואח'
:
| גרסת הדפסה
|
בג"צ בית המשפט העליון ירושלים בשבתו כבית משפט גבוה לצדק |
4984-18
30.4.2019 |
|
בפני הרכב השופטים : 1. ד' ברק-ארז 2. ג' קרא 3. א' שטיין |
|
| - נגד - | |
|---|---|
|
העותרים: 1. זיו רסל 2. ג'סון רסל 3. המרכז לסיוע משפטי לעולים של התנועה הרפורמית עו"ד ניקול מאור |
המשיבים: 1. שר הפנים 2. מנכ"ל רשות האוכלוסין ההגירה ומעברי הגבול עו"ד לירון הופפלד |
| פסק דין | |
השופטת ד' ברק-ארז:
- העתירה שבפנינו נסבה על בקשתם של העותרים 2-1 (להלן ביחד: העותרים) להעניק לעותר 2 מעמד של עולה ואזרחות ישראלית לפי סעיף 4א(א) לחוק השבות, התש"י-1950 (להלן: חוק השבות) בתוקף היותו בן זוגו של העותר 1.
הרקע לעתירה
- העותר 1 נולד בישראל והוא מחזיק באזרחות ישראלית מיום לידתו. בילדותו, עזבו הוריו את ישראל ועברו לגור בארצות הברית. בהמשך, הוא קיבל אף אזרחות אמריקאית. החל משנת 2007 מנהל העותר 1 מערכת יחסים זוגית עם העותר 2, אזרח ארצות הברית. בשנת 2011 אימצו העותרים שתי בנות ובשנת 2013 נישאו זה לזה בארצות הברית (במדינת קליפורניה).
- בשנת 2017 החליטו העותרים לעבור לגור בישראל. לטענתם, בירור מקדים שערכו העלה כי העותר 1 זכאי למעמד של עולה, חרף היותו אזרח ישראלי, בהיותו "קטין חוזר". בחודש מאי 2017 הגיעו העותרים ובנותיהם ארצה, והחלו בניסיונות להסדרת מעמדם. בתחילה, הונפקה לעותר 1 תעודת זכאות של "קטין חוזר" בהסתמך על הצהרתו לפיה עד ליום 19.5.2017 לא שהה בישראל לתקופה העולה על ארבעה חודשים בשנה, ברציפות או במצטבר, מאז עזבה משפחתו את הארץ בטרם מלאו לו 14 שנים.
- בחודש דצמבר 2017 נרשמו בנותיהם של העותרים כאזרחיות ישראליות, מכוח אימוצן על ידי אזרח ישראלי, הוא העותר 1. לעומת זאת, הבקשה להכיר במעמדו של העותר 2 כעולה נדחתה בנימוק שהעותר 1 – כמי שנולד בישראל להורים ישראלים – לא עלה לישראל. בהקשר זה צוין כי העותר 1 קיים לאורך השנים קשר רציף עם ישראל, שבא לידי ביטוי בכניסות ויציאות אליה וממנה לעיתים קרובות ובהחזקת דרכון ישראלי. לצד זאת, נמסר לעותרים כי הסדרת מעמדו של העותר 2 תתאפשר מכוח נוהל מס' 5.2.20009 שעניינו "הטיפול במתן מעמד לבני זוג של ישראלים, לרבות בני אותו מין" (להלן: נוהל מתן מעמד לבני זוג או הנוהל), בכפוף לעמידה בתנאים הקבועים בו, וכי בהתאם לנוהל אף קיימת אפשרות להגיש בקשה לקיצור ההליך המדורג לקבלת מעמד לאחר תקופת שהייה בישראל העולה כדי מחצית ממשך ההליך המדורג. ערר פנימי שהגישו העותרים על החלטה זו נדחה ביום 30.4.2018. בעקבות זאת, הוגשה העתירה דנן.
- להשלמת התמונה יצוין כי במקביל להגשת הערר הפנימי פעלו העותרים להגשת בקשה לפי נוהל מתן מעמד לבני זוג. בהתאם לכך, ביום 6.5.2018 קיבל העותר 2 רישיון ישיבה מסוג ב/1, וביום 18.11.2018 "שודרג" מעמדו לרישיון ישיבה ארעי מסוג א/5, אשר עומד בתוקפו בשלב זה עד ליום 18.11.2019.
טענות הצדדים
- בעיקרו של דבר, העותרים טוענים כי יש מקום להכיר בעותר 1 כעולה לפי חוק השבות, בהתחשב בכך שהיה, כך נטען, אזרח ישראלי "באופן פורמאלי" בלבד. בהתאם, העותרים סבורים שיש מקום ליתן גם לעותר 2 מעמד של עולה, כבן זוגו של העותר 1. לטענת העותרים, מצבו של העותר 1 דומה למצבו של עולה חדש או של ישראלי מלידה שוויתר על אזרחותו הישראלית. בהקשר זה, נטען עוד כי הגדרתו של העותר 1 כ"ישראלי" היא ריקה מתוכן הלכה למעשה, שכן משפחתו עזבה את ישראל בהיותו קטין.
בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
| הודעה | Disclaimer |
|
באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי. האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר. |
|