רמדאן נ' עיבדיה

החלטה

לפני בקשה לביטול פסק דין שניתן כנגד המבקש (הנתבע) במעמד צד אחד, לאחר שהנתבע לא התייצב לדיון מיום 15.9.13.

ב"כ המבקש טוען כי בשל טעות ביומנו נרשם כי מועד הדיון הוא ביום 16.9.13 ועל כן לא התייצב. לפיכך, טוען המבקש כי יש לבטל את פסק הדין מחובת הצדק.

לחילופין טוען המבקש, כי יש לבטל את פסק הדין משיקולי בית המשפט, משום שיש לו טענות הגנה טובות בפני התביעה, שכן המשיב מנהל נגדו הליכים מקבילים ברשות הפלסטינית בגין השיקים נשוא התביעה.

המשיב מתנגד לבקשה. המשיב טוען כי חרף העובדה שב"כ המבקש טוען כי נודע לו כי ניתן פסק דין נגדו כבר ביום 16.9.13, הרי שהשתהה בהגשת הבקשה עד ליום 14.10.13. עוד טוען, המשיב כי למבקש אין טענות הגנה בפני התביעה וכי שיקים אלה לא הוגשו לביצוע בשלכת ההוצאה לפועל ברשות הפלסטינית, מה גם שאין אפשרות לנקוט הליכי ביצוע ברשות הפלסטינית, שכן המבקש הוא בעל אזרחות ישראלית.

בתשובה טוען המבקש, כי הבקשה לביטולו של פסק הדין הוגשה במועד וכי המשיב הגיש תביעה ברשות הפלסטינית הכוללת את סכומי השיקים נשוא תביעה זו ואף מקבל סכומים במסגרת ההליכים ברשות הפלסטינית.

בענייננו מדובר בביטול פסק דין משיקולי בית המשפט, ולא מחובת הצדק כפי שטוען המבקש, שכן אין חולק כי ההזמנה לדיון נמסרה לידי המבקש. בעניין זה על בית-המשפט ליתן דעתו לשני שיקולים: הראשון - מה היתה הסיבה לאי ההתייצבות לדיון (או לאי הגשת כתב ההגנה) והאם היה הדבר נעוץ בזלזול בבית המשפט; "צירוף נסיבות אומלל"; אי הבנה; הסח הדעת או רשלנות (ראו ע"א 2201/07 חונינסקי נ' אטלנטיס מולטימדיה בע"מ, פיסקה 15 לפסק דינו של השופט דנציגר ([פורסם בנבו], 2.2.2009)).  השני – ולו נודעת חשיבות רבה יותר – מהם סיכויי ההגנה (או התביעה – לפי המקרה) של מבקש הביטול (ראו ע"א 32/83 אפל נ' קפח, פ"ד לז (3) 431, 438 (1983) (להלן: עניין אפל)) שכן אם לא תצמח למבקש תועלת מן הביטול אין כל טעם להורות כן רק על מנת שלאחר קיום הדיון בתיק במעמד הצדדים ושמיעת המבקש יצא תחת ידו של בית המשפט אותו פסק-הדין עצמו (ראו י' זוסמן סדר הדין האזרחי 738 (מהדורה שביעית, שלמה לוין עורך, 1995).

כאמור, המבקש טוען כי אי ההתייצבות לדיון נבעה מטעות ברישום ביומנו, שכן נרשם ביומנו כי הדיון יתקיים ביום 15.9.13 ולא ביום 16.9.13. הגם שמדובר במחדל של המבקש, הרי שאין מקום לומר כי מדובר בהתנהגות הגובלת בזלזול בבית המשפט ומחדלו של המבקש ניתן לתיקון באמצעות פסיקת הוצאות.

שנית, אין מקום לומר כי סיכויי הגנתו של המבקש קלושים באופן המצדיק את דחיית הבקשה, שכן המבקש טוען כי המשיב מנהל נגדו הליכים מקבילים בגין אותם שיקים ברשות הפלסטינית. טענה זו מצריכה בירור עובדתי.

לאור האמור, אני קובעת כי פסק הדין יבוטל בכפוף לתשלום הוצאות המשיב בסך של 2,000 ₪, וזאת ללא קשר לתוצאות ההליך העיקרי. המבקש יפקיד את סכום ההוצאות בקופת בית המשפט, בתוך 15 יום. עם הפקדת סכום ההוצאות, יבוטל פסק הדין והמזכירות תקבע את התיק לדיון. לא יופקד סכום ההוצאות תוך התקופה שנקבעה, תידחה הבקשה לביטול פסק הדין.

ניתנה היום, י"ח כסלו תשע"ד, 21 נובמבר 2013, בהעדר הצדדים. התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: