רמדאן מחמד עבד אללטיף בכר ואח' נ' חמדי חסין עלי אלרמלאוי ואח'

פסק דין

הליך זה ראשיתו בתאונת דרכים שארעה ביום 27/5/91.

תביעה ראשונה בגין תאונה זו הוגשה לבית משפט השלום בירושלים בשנת 2002 ונמחקה בשנת 2003. תביעה זו שלפני הוגשה בשנת 2004 ההליכים בתיק זה התקיימו בפני כב' השופט בכר, מונה פסיכיאטר מטעם בית המשפט ד"ר פהום טארק, אשר קבע שלא נותרה נכות פסיכיאטרית לתובע 1 בעקבות התאונה. כמו כן, מונה פרופ' גדות, נוירולוג מטעם בית המשפט. התובע 1 לא עלה בידו להתייצב לבדיקה אצל המומחה ולפיכך לא ניתנה חוות דעת בתחום זה.

מאז הגשת התביעה ועד היום עולה כי לא עלה בידי התובע לצאת מתחומי מקום מגוריו ברצועת עזה.

בישיבת הקד"מ האחרונה הודיע ב"כ התובעים כי יתכן ויעלה ברשות התובע להגיע לדיון שנקבע להיום, אולם בהתאם להודעתו, שנמסרה לפני ימים ספורים, עלה כי אין באפשרותו של התובע להיכנס לתחומי מדינת ישראל. מצב זה ידוע ומקובלת עלי עמדת התובעים, כי אינו בשליטת התובעים.

ב"כ התובעים עתר לפיכך שהתביעה תימחק. בהתייחס להוצאות שנגרמו לנתבעת 2 ב"כ התובע אינו חולק על התחשיב שהוצג על ידי ב"כ הנתבעת 2, העולה כדי 23,000 ₪ שהם הוצאות שנפסקו בגין מחיקת התביעה הקודמת. שכרו של המומחה ד"ר פהום וכן שכרו של פרופ' גדות. (הפרוט הוגש נ/1).

ב"כ הנתבעת 2 עותר לכך שהתביעה תידחה, בהעדר אי התייצבות התובע לחילופין מבקש ב"כ הנתבעת 2 במידה ותימחק התביעה לחייב התובע בתשלום הוצאות הליך זה כתנאי להגשת תביעתו השלישית, ככל שתוגש.

ב"כ הנתבעת 2 טען כי גם אם יפסקו הוצאות במסגרת מחיקת תביעה זו, הרי שלא יעלה בידו לקבל את סכום ההוצאות שיפסק, בנסיבות הידועות לפיהן התובע מתגורר כאמור ברצועת עזה.

מקובלת עלי עמדת ב"כ התובע כי אי התייצבותו של התובע אינה נעוצה בסיבה הנמצאת בשליטתו, בנסיבות אלו , אני סוברת כי לא יהיה ראוי לדחות את התביעה ובכך לסתום את הגולל על בירור תביעת התובע הטוען לנזקים בעקבות התאונה כאמור.

לפיכך, אני מקבלת את בקשת ב"כ התובע למחוק את התביעה.

כפי שפרטו ב"כ הצדדים ובהתאם להסכמתם הרי שאין מחלוקת כי במסגרת הליך זה יש לחייב את התובע בהוצאות בסך 23,000 ₪ עוד אני קובעת כי חוות הדעת של ד"ר פהום אשר ניתנה בתיק זה תחייב את הצדדים בכל הליך נוסף אשר יתנהל בגין תאונת הדרכים. כן מחייבת הסכמת הצדדים, בתיק זה אשר קיבלה תוקף של החלטה בדיון מיום 6/12/06, ולפיה ככל שתוגש תביעה בגין תאונת דרכים זו, הרי נוכח הסכמתם באשר לשאלת האחריות ככל שיפסק פיצוי לתובע, תהיה הנתבעת 2 חייבת לשאת רק ב60% מגובה הנזק ככל שיפסק.

הגם שצודק ב"כ הנתבעת כי לא יעלה בידו לגבות את ההוצאות שנגבו במסגרת הליך זה, אני סוברת כי קביעת תנאי להגשת תביעה חדשה המחייב את התובע בתשלום מלוא ההוצאות יהווה מחסום שיקשה על התובע לעמוד בו ויתכן שבנסיבות אלו, הגם שנגרמו לו נזקים, שאין ביכולתו להוכיחם היום בנסיבות שאינם תלויות בו ימנע מהגשת תביעה חדשה.

לכן, במסגרת תביעה זו אני פוסקת כי התובעים ישלמו לנתבעת 2 את ההוצאות בסך 23,000 ₪ כאמור לעיל וכן שכ"ט והוצ' בגין הליך זה בסך 3,500 ₪ בצירוף מע"מ.

תנאי להגשת תביעה חדשה יהיה תשלום בסך 7,500 ₪ אשר יקוזזו מסכום ההוצאות שנפסקו במסגרת הליך זה.

<#6#>

ניתנה והודעה היום כ"ג שבט תש"ע, 07/02/2010 במעמד הנוכחים.

סיגל רסלר-זכאי, שופטת

הוקלד על ידי: נאוה ינאי התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: