פ' נ' א'

1.עסקינן בבקשת רשות ערעור על החלטת בית המשפט לענייני משפחה בקריות (כב' השופט ניר זיתוני) מיום 6.12.21 בתיק תלה"מ 7206-05-21, שדחתה את בקשת המבקשת (כאן) לסילוק התובענה קמא על הסף, כפי שיפורט בהמשך (להלן: "ההחלטה קמא").

רקע וההחלטה קמא

2.המבקשת והמשיב (להלן גם: "הצדדים") נישאו כדמו"י בשנת 2010 ומנישואין אלו נולדו שני ילדים (ילידי 2011, 2014).

3.ביום ... (2018) נולדה למבקשת ילדה (להלן: "הקטינה") מקשר רומנטי שניהלה מחוץ לנישואין.

4.המבקשת והמשיב נפרדו במהלך שנת 2019, עת היתה הקטינה בת כעשרה חודשים, והתגרשו ביום ... (2020). אז גם נותק הקשר בין המשיב לקטינה, שהמשיך לפגוש את שני ילדיו הביולוגיים.

5.לאחר לידתה נרשמה הקטינה במרשם האוכלוסין כבתו של המשיב. רישום זה שונה בפסק דין מיום 14.7.2020, לאחר שתוצאות בדיקת אבהות שנערכה הצביעה כי הקטינה היא בתו הביולוגית של אדם אחר.

6.ביום 4.5.21 הגיש המשיב כאן את התובענה קמא נגד המבקשת על סך 600,000 ₪, בעילה "כספית ו/או נזיקית". במסגרת התובענה קמא טען כי גידל את הקטינה כבתו עד למועד בו המבקשת עזבה את דירת מגורי הצדדים, וכי "הוכה בהלם ותדהמה" עת גילה כי הקטינה איננה בתו הביולוגית.

7.עוד טען המשיב במסגרת כתב התביעה קמא, כי "רחש ורוחש אהבת אמת" לקטינה, וכי מדובר לדידו באהבה נכזבת עת נדחתה עתירתו להכיר בו כהורה פסיכולוגי לקטינה, במסגרת תיק רמ"ש 18892-12-20 (אשר נדון בבית משפט זה).

8.המשיב טען בתובענה קמא כי אמנם הוא מקבל את הפסיקה ש"שללה ממנו את הורותו הפסיכולוגית" אולם אין לדידו לפטור את המבקשת מתשלום על הנזקים הכספיים והפסיכולוגיים שגרמה לו, לטענתו, עת הרתה במהלך נישואיהם לגבר אחר, אפשרה את רישום הקטינה על שם המשיב וגרמה למשיב לממן את כל הוצאות ההריון, הלידה וגידול הקטינה עד הגיעה לגיל עשרה חודשים.

9.המשיב העריך בתובענה קמא את התשלומים ששילם במהלך ההריון והלידה ובגין הציוד, הריהוט ושאר החפצים בגובה מאה אלף ₪; וכן טען כי בעקבות הרחקת הקטינה מחייו נגרמה לו "צלקת רגשית ללא תקנה" והוא מעריך את נזקיו הנפשיים והטיפולים הפסיכולוגיים בסך של חמש מאות אלף ₪. המשיב העמיד את תביעתו קמא על סך כולל של שש מאות אלף ₪.

10.כן ציין המשיב בכתב תביעתו קמא, כי הוא מסכים למינוי מומחה רפואי מטעם בית המשפט כדי "לאמוד את נזקיו הפסיכולוגיים, נפשיים והרגשיים שילוו אותו עד יום מותו".

11.המבקשת טענה בכתב ההגנה קמא, כי יש לסלק את התביעה על הסף מכמה טעמים. ראשית, נוכח פסיקת בית המשפט העליון בע"א 8489/12 לפיה לא ניתן לתבוע פיצויים בגין נזקי בגידה.

שנית, ישנם הליכים תלויים ועומדים בבית הדין הרבני בתביעת גירושין כרוכה ולכן אין סמכות ענינית לבית משפט לענייני משפחה.

שלישית, יש לסלק על הסף תביעה בגין התחשבנות כספית במהלך הנישואין שכן כל מה שניתן במהלך הנישואין חלה עליו חזקת המתנה.

רביעית, התביעה קמא הוגשה תוך שימוש לרעה בהליכי משפט תוך העלאת טענות סותרות לטענות שהעלה המשיב בבית הדין הרבני.

חמישית, פסק דינו של בית המשפט המחוזי שסילק על הסף את התביעה להכיר בתובע כאב פסיכולוגי של הקטינה (רמ"ש 18892-12-20 הנ"ל), מונע הגשת תביעות נוספות הקשורות במישרין או בעקיפין לקטינה.

לגופו של ענין נטען כי עוד בשלב ההריון המשיב ידע שהקטינה אינה בתו. עוד נטען כי הטענות אינן מפורטות כנדרש.