דחיית בר"ע על החלטת רשמת הוצל"פ

א.         בקשת רשות ערעור על פסק דינו של בית המשפט לענייני משפחה בחיפה (השופטת א. מירז), מיום 29/12/14, בע"ר 42104-09-14 ואשר דחה ערעור על החלטת רשמת ההוצל"פ (הרשמת י. הברפלד) בתיק הוצל"פ מס' 0000 מיום 17/7/14.

עובדות ורקע רלבנטים

ב.         הצדדים, בני זוג לשעבר, מתדיינים ביניהם מזה שנים בערכאות שונות, ובין היתר בלשכת ההוצל"פ. לענייננו שלנו רלבנטי ההליך המתנהל בלשכת ההוצל"פ במסגרת התיק שפרטיו לעיל ואשר נפתח על ידי המשיבה בשנת 2000 לגביית תשלומים ששילמה ביתר, במקום המבקש, בגין החזרי הלוואת משכנתא על דירתם המשותפת.

            תיק הוצל"פ זה נפתח בעקבות החלטת בית משפט לענייני משפחה שניתנה עוד ב-16/11/99 בתמ"ש 022767/98 לפיה ובהתאם להסכמות הצדדים "החל מתאריך 7/98 ואילך, חיוב המשכנתאות על הדירה יחולו על הצדדים בחלקים שווים והצדדים יערכו ביניהם על פי עיקרון זה. הצדדים ימשיכו לשלם כל משכנתא הרובצת על הדירה בחלקים שווים".

ג.          התקופה הרלבנטית לגביה תחול אותה החלטה בדבר תשלום החזרי הלוואת המשכנתא בחלקים שווים, היא מחודש 7/98 ועד יום 01/09/03. כך הצהירו הצדדים לפני רשמת ההוצל"פ ביום 14/1/13.

            עוד הוסכם שם וכעולה מפרוטוקול הדיון לפני רשמת ההוצל"פ מאותו מועד, כי המומחה שמינתה, רואה החשבון א. איל, ואשר הגיש חוות דעת מיום 7/8/12 לפיה חובו של המבקש כלפי המשיבה בתיק ההוצל"פ עומד על סך של 62,671 ₪, ישוב ויעדכן את חוות דעתו בהתאם להסכמות לפיהן  "יחשב את כל הסכומים אשר היו אמורים להיות משולמים בתקופה זו (התקופה שאינה במחלוקת כמפורט לעיל – ס.ג.) גם אם שולמו בשלב מאוחר יותר. כך למשל אנו מסכימים כי אם הזוכה שילמה תשלומים עבור אותה תקופה בשלב מאוחר יותר, אלו אמורים להיות מחושבים במסגרת חוות דעת המומחה ואת התשלום בסך של 10,000 ₪ ששילם החייב לפי החלטת כב' השופטת אלה מירז, גם כן יש לחשב במסגרת ההתחשבנות וכך גם תשלומים ששולמו בתיק ההוצל"פ במסגרת הליכי הגביה".

            עוד הוסכם שם כי יש להוסיף להתחשבנות שבין הצדדים סך של 8,000 ₪ והמבקש הסיר דרישתו לקיזוז סך של 3,150 ₪.

            בסוף אותו דיון ובהמשך להסכמות הצדדים, הורתה רשמת ההוצל"פ למומחה, רואה החשבון, לערוך חישובים בהתאם להסכמות הצדדים וכן הורתה כי בכל מקרה של מחלוקת, בחישוב זה או אחר, יוסיף המומחה נספח לחוות דעתו, שם יופיעו הסכומים השנויים במחלוקת.

ד.         בעקבות אותה החלטה, וביום 2/6/13, או בסמוך לכך, הוגשה חוות דעתו המשלימה של רואה החשבון, הנושאת אותו תאריך, ועל פיה נותר המבקש חייב למשיבה סך של 52,292₪ המהווים מחצית הסך של 104,585, ההפרש בין הסכומים ששילמה המשיבה לבין אלה ששילם המבקש בגין החזרי משכנתא. מאוחר יותר, בחלוף כחודש, הגיש רואה החשבון הודעה לפיה נפלה טעות בחוות דעתו והוא ביקש לתקנה וצירף חוות דעת סופית לפיה החוב של המבקש הוא בסך של 49,011 ₪.

ה.         בעקבות כך, הגיש המבקש לפני רשמת ההוצל"פ בקשות שונות לפיהן שגה רואה החשבון בקביעותיו, וכי על פי חישוביו עליו לשלם למשיבה סך של 33,313 ₪ בלבד. בעקבות כך ביקשה רשמת ההוצל"פ מהמומחה ובהתאם להחלטתה מיום 7/9/13 להודיע האם התחשב בתשלומים להם התייחס המבקש במסגרת השגותיו והמומחה השיב ביום 10/11/13 כי אכן על המבקש להעביר למשיבה את הסך של 33,313 ₪. תשובתו זו של המומחה ניתנה מבלי לפרט אם חישב תשלומים שהרשמת הורתה לו להתייחס אליהם. מאוחר יותר, הגיש המומחה ביום 9/3/14 הודעה לפיה המשיבה שילמה בגין משכנתא סך של 311,487.51 ₪ ואילו המבקש סך של 207,454.02 ₪, מבלי ליתן פירוט אחר ומבלי לקבוע כל חישוב סופי.