רמ-נח בעמ נ' ישראלביץ ואח'
|
תא"ק בית משפט השלום תל אביב - יפו |
38268-04
11.6.2014 |
|
בפני : רחל ערקובי |
|
| - נגד - | |
|---|---|
|
: רמ-נח בעמ |
: 1. אלחנן ישראלביץ 2. דוד שכטמן 3. 4.יחזקאל ברנר |
| פסק-דין | |
פסק דין
תיק זה החל דרכו במאי 2004 בתביעה לפינוי שהוגשה על ידי התובעת הבעלים של המקרקעין הידועים כחלקה 25 בגוש 6213. על החלק בנוי בית כנסת שמיקומו המדויק וגודלו, הוגדרו על ידי המודד מר גלעד חופשי, וכיום אינם שנויים במחלוקת, וכפי שהובהר בפסק דיני הראשון מפת המדידה מהווה חלק מפסק דיני זה, ( להלן: "בית הכנסת").
ביום 24.5.07, לאחר הליך הוכחות וסיכומים ניתן על ידי פס"ד.
באותו פס"ד קבעתי כך:
"ניתן בזאת צו לפינוי בית הכנסת. יחד עם זאת, המדובר בפינוי מותנה התנאי הינו הקמת בית כנסת חילופי במתחם העתידי, ובשלב ביניים העמדת בית כנסת אחר לטובת המתפללים והעמותה, או לחילופין פיצוי כספי שיאפשר בניית בית כנסת חילופי. הואיל והצדדים לא טענו בעניין, והואיל ואין בידי ביהמ"ש הכלים לקבוע מהו ערכו של בית כנסת, מהי עלות הקמתו של בית כנסת, וכן לא ברור מתי עתיד להיבנות המתחם והאם אפשר להקים בו בית כנסת על פי התוכניות הקיימות או האפשריות, אני קובעת בעניין זה כי תינתן החלטה לאחר שהצדדים יעלו טענותיהם."
לאחר שניתנה לצדדים האפשרות להעלות את טיעוניהם, ניתן על ידי פס"ד סופי ביום 17.6.10.
באותו פס"ד קבעתי כך:
"קבעתי כי על התובעת לבנות בית כנסת במתחם וכי תנאי לפנוי הינו ביצוע האמור.
קבעתי כי ככל וביהמ"ש המחוזי לא יאמץ קביעה זו, על התובעת לפצות את הנתבעים בתשלום הסכום של 1,500,000 ₪ ובנוסך להעמיד לרשותם מקרקעין בשטח מתאים לבניית בית כנסת גדול של 250 מ"ר, שטח שיהיה בבעלות של התובעת ולשימושם של הנתבעים."
על פס"ד הוגש ערעור.
ביהמ"ש המחוזי קבע כך:
"נוכח מכלול הנתונים נראה, כי השאלה העיקרית הצריכה הכרעה בענייננו היא, מה היה תוכן הודעתו של עו"ד שוב לרשות התכנון. ככל שנתנה על ידי עו"ד שוב, בשם המערערת, התחייבות להקים עבור המשיבים בית כנסת חילופי על מגרש המוקצה למערערת, אשר על יסודה, בין היתר, דחתה רשות התכנון את התנגדויותיהם של המשיבים - קשה למצוא טעות בתוצאתו של פסק הדין, שהרי התחייבויות יש לכבד, על אחת כמה וכמה לאחר שעל יסודן שינה הצד שכנגד את מצבו לרעה. לעומת זאת, ככל שלא ניתנה על ידי המערערת התחייבות כזו דומה, כי מן הראוי לבחון, האם בעובדה שבענייננו מדובר בבית כנסת הפועל במקום למצער משנת 1948, שלא הוגשה נגדו תביעת פינוי בעבר, יש כדי להצדיק תוצאה שונה מהתוצאה שאליה הגיע בית המשפט המחוזי בעניין עבודי הנ"ל.
דא עקא, ממצאו העובדתי של בית משפט קמא בסוגית הודעתו של עו"ד שוב אינו מבוסס די הצורך: דברי עו"ד שוב, כפי שהושמעו על ידו בישיבת הועדה, לא נרשמו בפרוטוקול הועדה שהוגש לבית משפט קמא כראיה; נוסח החלטתה של הועדה אינו חד-משמעי ועשוי לתמוך הן בפרשנותם של המשיבים, לפיה מדובר בהתחייבות להקים את בית הכנסת על מגרש המוקצה למערערת, הן בפרשנותה של המערערת, לפיה בית הכנסת יוקם על קרקע המיועדת לצרכי ציבור, שתוקצה על ידי העיריה; בהינתן שהגורמים המקצועיים התכוונו ממילא להמליץ לוועדת ההקצאות להקצות למשיבים מגרש המיועד לצרכי ציבור שאלה היא, מה ההיגיון, מבחינתה של המערערת, להתחייב להקים את בית הכנסת דווקא על מגרש המוקצה למערערת. בית משפט קמא לא נתן דעתו על שאלה זו; ואם בכך לא די, הרי שעו"ד שוב עצמו לא זומן למתן עדות, וכך גם לא נשמעה עדותו של גורם מוסמך מטעם רשות התכנון.
אין להוציא מכלל אפשרות, כי יסודו של חוסר הבהירות דלעיל בכך שהעיסוק בסוגיית הודעתו של עו"ד שוב - אשר ניתנה לאחר מתן החלטתו הראשונה של בית משפט קמא והובאה כראיה רק בחלקה השני של ההתדיינות - נעשה מבלי שהונחה לו מסגרת דיונית סדורה בכתבי הטענות. עם זאת, משהונחה ראיה חשובה זו על שולחנו של בית משפט קמא - לא ניתן היה להתעלם ממנה, שהרי אם תוכן הודעתו של עו"ד שוב הנו כפי ממצאו של בית משפט קמא, הרי שיש בה, כאמור, כשהיא לעצמה, כדי לבסס את תוצאתו של פסק הדין.
משכך הם פני הדברים, איננו רואים מנוס מקבלתו של הערעור, מביטולם של התנאים שקבע בית משפט קמא כתנאי לפינוי המשיבים, ומהחזרת הדיון לבית משפט קמא, על מנת שיקיים בירור עובדתי מלא בסוגית תוכן הודעתו של עו"ד שוב לרשות התכנון והשלכותיה בנסיבות העניין. בית משפט קמא יאפשר לצדדים לזמן עדים נוספים בסוגיה זו. בהיאסף הנתונים העובדתיים ולאחר שמיעת טענותיהם של הצדדים יוציא מלפניו בית משפט קמא פסק דין חדש, שבו יבחן בשנית את עמדתו באשר לתנאים לפינוי, וזאת בהתייחס, בין היתר, לעניין עבודי הנ"ל.
הוצאות הערעור נקבעות על סך 20,000 ₪ ובית משפט קמא יכריע בפסק דינו מי מהצדדים יישא בהן. "
לאור האמור בפסק דינו של ביהמ"ש המחוזי, הוחזר התיק לטיפולי, כדי לדון בשאלת תוכנה של התחייבותו של עו"ד שוב לוועדה המקומית בדונה בהתנגדויות בישיבתה מיום 20.2.08, (להלן: "הדיון בוועדה המקומית").
לאור זאת, הגישו הצדדים תצהירי עדות ראשית, ולאחר שמיעת העדים, עתרו הנתבעים לזימונו של עד נוסף. מטעם התובעת נשמע עו"ד שוב משה, מטעם הנתבעים נשמע עו"ד אוהד יאראק, וכן מר אלי לוי, מנהל אגף הנכסים בעיריית תל אביב.
באי כוח הצדדים סיכמו טיעוניהם בעל פה, ופסק דיני זה ניתן שמיעת הטיעונים.
כאמור לעיל, בפסק דינו של ביהמ"ש המחוזי, הצדדים חלוקים בשאלה מה הודיע עו"ד שוב לוועדה המקומית.
התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות:| הודעה | Disclaimer |
|
באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי. האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר. |
|