רמ-נח בעמ נ' ישראלביץ ואח'

פסק דין

בתיק זה ניתן על ידי פס"ד חלקי, ביום 24.5.2007, בו קבעתי כי יש לקבל את תביעת התובעת ולהורות על פינויו של בית הכנסת המנוהל על ידי הנתבעים, בכפוף לתנאים.

הואיל והצדדים לא הגישו כל ראיות באשר לתנאי הפינוי, נקבע על ידי כי תנאים אלה יקבעו על ידי לאחר שהצדדים יעלו טענותיהם.

יצוין מיד ולכתחילה, אין בפני ביהמ"ש כל תביעה כספית, ולפיכך, אין בכוונת ביהמ"ש לדון בשאלות של דמי שכירות ראויים שאינם חלק מהתובענה שבפניי,ולפיכך, סעד זה לא התבקש ולא יידון.

ככל שהתובעת סבורה שיש בידיה עילת תביעה המזכה אותה בקבלת תשלום כלשהו, תתכבד ותגיש תביעה כספית מתאימה.

עוד יש לציין כי הצדדים סיכמו בנוגע למחלוקת בשאלה האם פסק הדין החלקי שניתן הינו בבחינת פסק דין חלקי או החלטה אחרת, ואין הדבר דרוש להכרעה בסוגיה שנותרה לדיון ולכן אינני נדרשת למחלוקת זו.

בפסק דיני מיום 24,5,07 נקבע על ידי כדלקמן:

"ניתן בזאת צו לפינוי בית הכנסת. יחד עם זאת המדובר בפינוי מותנה. התנאי הינו הקמת בית כנסת חילופי במתחם העתידי, ובשלב הביניים העמדת בית כנסת אחר לטובת המתפללים והעמותה, או לחילופין פיצוי כספי שיאפשר בניית בית כנסת חילופי. הואיל והצדדים לא טענו בעניין, והואיל ואין בידי ביהמ"ש הכלים לקבוע מהו ערכו של בית הכנסת, מהי עלות הקמתו של בית כנסת, וכן לא ברור לביהמ"ש מתי עתיד המתחם להיבנות והאם אפשר להקים בו בית כנסת על פי התוכניות הקיימות או האפשריות, אני קובעת כי בעניין זה תינתן החלטה לאחר שהצדדים יעלו טענותיהם. "

לאחר מתן פס"ד הנ"ל, התקיימו מספר ישיבות, בין היתר, על מנת להוביל את הצדדים לפינוי בתנאים מוסכמים, בין היתר ניתנה אפשרות לניהול משא ומתן, ולאחר שכלו כל הקיצין והצדדים לא הצליחו להגיע להבנה ביניהם, הוגשו ראיות בנושא תנאי הפינוי, ונקבע מועד לשמיעתם.

מטעם התובעת הוגשה חוות דעתו של מתכנן ערים מר פינצי רווה, המהנדס מר יוסף פישלר, הדב' דוידזון, ומטעם הנתבעים הוגשו חוות דעתו של המהנדס מר ברבן, והשמאי מר גד קרן.

כל המומחים עמדו לחקירה נגדית ובאי כוח הצדדים הגישו סיכום טענותיהם בכתב.

התובעת טוענת, כי הנתבעים אינם זכאים לכל פיצוי, שכן לכל היותר זכויותיהם הינם של ברי רשות הניתנת לסיום בכל שלב, ולכן אין כל מקום לקבוע פיצוי כלשהו.

נושא זה נדון על ידי במסגרת פסק הדין החלקי, ושם סקרתי את הראיות שהובאו, ובאופן תמציתי, הגעתי לכלל מסקנה, כי התובעת, במסגרת דיוניה למול עיריית תל אביב, קיבלה זכויות נוספות במקרקעין בין היתר בעבור מתן פיצוי לתושבים המתגוררים בו.

בהמשך פסק הדין החלקי נקבע על ידי, כי יש להורות על פינוי בכפוף לבניית בית כנסת חילופי או פיצוי כספי שיאפשר הקמתו של בית כנסת אחר. כל עוד ערכאת ערעור לא קבעה אחרת פסק דיני החלקי עומד על כנו, ופסק דיני המשלים עוסק בבחינה האחת והינה האם יש להורות על בניית בית כנסת במתחם או שמא יש להורות על מתן תשלום פיצוי כספי לנתבעים לשם בניית בית כנסת במקום אחר.

במסגרת הדיון בנוגע לשאלת תנאי הפינוי הוצגו בפניי נת/2, ממנו עולה, כי זכויות בגודל של 5,000 מ"ר הוקנו לשני המתחמים בעבור הפינוי, וכך נאמר בהחלטת הוועדה מיום 6.1.2010:

"בהמשך להחלטת הוועדה מיום 20.2.08 (סעיף 3ב') , השטחים שהוקנו בתוכנית הראשית בעבור הפינויים בהיקף של 5,000 מ"ר, יחולקו בין 2 המתחמים בהתאם להנחיות שמאי הוועדה".

בעניין זה ראה גם, נת/3, סעיף 10 לתוכנית מאושרת.

עוד הוצג נת/1, שהינו, בין היתר, החלטת הוועדה מיום 9.9.09, אשר במסגרת זו על פי הודעת עו"ד שוב, אחד מבעלי האינטרסים בתובעת, הוחלט על ידי הוועדה בסעיף 3(ג):

"בנוגע לפינוי בית הכנסת סולם יעקוב - בהמשך להודעתו של עו"ד משה שוב בדיון, מאשרת הוועדה כי עם הקמת הפרויקט ישולב בית הכנסת באחד מהמגרשים בהם יוקצו הזכויות לקבוצה המיוצגת על ידי עו"ד משה שוב"

המומחה מטעם התובעת, האדריכל מר רווה, העיד בפני ביהמ"ש ונחקר נגדית.