רכוש ומזונות קטינים
:
| גרסת הדפסה
|
בית משפט לעניני משפחה ירושלים |
36195-06-12,20062-10
4.2.2014 |
|
בפני השופט: נמרוד פלקס |
|
| - נגד - | |
|---|---|
|
התובעים: 1. ס.א. 2. ה.ר. (קטינה) 3. י.ר. |
הנתבע: א.ר. |
| פסק דין | |
- בפני תביעה רכושית ותביעה למזונות קטינים, אגב פירוד בני זוג. התובעת מס' 1 (להלן - "האישה") והנתבע (להלן – "האיש") (שניהם יחדיו להלן – "הצדדים") חיו יחדיו וניהלו משק בית משותף משנת 2003 ועד לפרידתם בשנת 2012. מחייהם המשותפים נולדו שלושה ילדים, הם התובעים מס' 2-4: ה.ר. ילידת +++, י.ר. יליד +++ ונ.ר. יליד +++ (שלושתם יחדיו להלן - "הילדים"). הצדדים לא נישאו מעולם ומוסכם, כי בתקופת חייהם המשותפים היו בבחינת ידועים בציבור.
- האישה הגישה שתי תביעות כאמור, האחת תביעה רכושית, תמ"ש 20062-10-12, בה היא מבקשת להורות על פירוק השיתוף בדירתם המשותפת של הצדדים, להורות על השבת מיטלטליה האישיים, המוחזקים בידי האיש, לפרק את השיתוף במיטלטלין המשותפים, בין בעין ובין על דרך של קביעת תשלומי איזון, לאפשר לה להמשיך תביעתה הכספית, לאחר מתן חשבונות. יוער, כי עם התמשכות ההליך זנחה האישה את הסעד האחרון, הוא מתן חשבונות לצרכי תביעה כספית. ראו: הסכמות הצדדים בש' 17-19 בעמ' 2 לפרוטוקול הדיון מיום 27.12.12. התביעה האחרת היא תביעת הילדים, באמצעות האישה, למזונותיהם ומדורם, תמ"ש 36195-06-12.
- אפתח בדיון בתביעה הרכושית. מכתב התביעה עולה כאמור, כי הסוגיות בהן על בית המשפט לדון הן: פירוק השיתוף בדירת המגורים, פירוק השיתוף במיטלטלין המשותפים ותביעת האישה להשבת מיטלטליה האישיים. עיקר המחלוקת נסובה סביב סוגיית דירת המגורים, כאשר טענת ההגנה אותה העלה האיש בעניין זה היא, כי הדירה שייכת אך לו ולאישה אין בה כל חלק. ממילא באם תתקבל טענת האיש הרי, שתדחה התביעה לפירוק השיתוף, בהעדר שיתוף.
- עסקינן בדירת מגורים הנמצאת ברח' פלוני בעיר אלמונית (להלן – "הבית") הזכויות בבית רשומות על שם הצדדים בחלקים שווים במרשם המקרקעין. לפיכך נקודת המוצא היא, כי הזכויות בבית אכן שייכות בחלקים שווים לשני הצדדים, כטענת האישה, ועל האיש הנטל לסתור הנחה זו, בהיותו בבחינת "המוציא מחברו".
- האיש מסביר את הרישום המשותף בכך שזה נעשה לצרכי הקלה בנטילת הלוואה המובטחת במשכנתא, וכן בהסכמת האישה כי באם תשותפנה הזכויות בבית, אזי אף תשתף האישה את האיש בזכויותיה בדירות מגורים אחרות, אשר היו כנטען בבעלותה. ראו: סעיף 7(ב) לכתב ההגנה. האישה דוחה את טענות האיש וטוענת, כי הבית נרכש בחודש אוגוסט 2004 באמצעות הון עצמי שצברה לפני החיים המשותפים, והלוואה מובטחת במשכנתא מאת בנק הפועלים. ראו: סעיף 3 לתצהיר עדותה הראשי של האישה. לימים הרחיבו הצדדים את הבית ושיפצוהו, תוך השקעת סכומי כסף ומאמצים משותפים לשם כך. לימים הבית אף שימש את הצדדים והילדים למגוריהם.
- סבורני כי האיש לא עמד בנטל המוטל עליו לסתור את הרישום, ולהוכיח כי הזכויות בבית שייכות אך לו. האיש טען, כי הבית נרכש באמצעות הלוואה בסך 40,000 ₪ אותה לווה מהאישה, הלוואה מובטחת במשכנתא בסך 360,000 ₪ מאת מוסד בנקאי, ויתרת הסכום הובא ממקורותיו הוא. ראו: סעיף 4 סיפא לתצהיר עדותו הראשית של האיש. דא עקא, שפרט להסבר לקוני, כי הרישום המשותף נועד לצרכי הקלה בנטילת הלוואה מובטחת במשכנתא בנקאית, כנטען בכתב הגנתו כאמור, לא הציג האיש כל ראייה, לכך שאכן זו הייתה תכלית הרישום המשותף, וממילא אף לא הוצגה כל ראיה שרישום משותף אכן הקל בפועל על קבלת אותה הלוואה בנקאית. לא זו אלא אף זו, שהאיש אף לא חזר על טענתו זו, המסבירה לשיטתו את הרישום המשותף, הן בתצהיר עדותו הראשי והן בעדותו בדיון הפרונטאלי שהתקיים בבית המשפט. במהלך חקירתו הנגדית, כאשר נשאל מפורשות מדוע נרשמה הדירה בחלקים שווים על שמו ועל שם האישה, כל שאמר הוא כי זו "טעות חייו". ראו: ש' 20-23 בעמ' 40 לפרוטוקול הדיון מיום 22.5.13. יחד עם האמור, האיש אכן העיד בחקירתו הנגדית, כי האישה "עזרה לי בלקיחת המשכנתא אחרת לא יכולנו לקנות את הבית". ראו: 20-21 בעמ' 42 לפרוטוקול הדיון מיום 22.5.13. אין די באמירה זו, בחצי פה, כדי להרים את הנטל המוטל על האיש להוכיח את תכלית הרישום המשותף.
- למעשה הטענה היחידה שבפי האיש המסבירה את הרישום המשותף, חרף שלטענתו אין בו כדי לשקף את הבעלות האמיתית בזכויות בבית, היא ההקלה בנטילת הלוואת המשכנתא. אין די באמירה בחצי פה, במהלך החקירה הנגדית, כדי להוכיח טענה זו. עסקינן בעדות יחידה של בעל דין, אשר אין לה סיוע בראיות, ולא מצאתי כל טעם לפסוק אך על פיה. זאת מקום שהדעת נותנת, כי באם היה אמת בטענת האיש, היה בידו להציג ראיות נוספות התומכות בטענתו, או למצער להתכבד ולהבהירה כדבעי, חלף הסתפקות בטענה לקונית בכתב הגנתו, ובחצי משפט בעת חקירתו הנגדית. ראו: סעיף 54(2) לפקודת הראיות (נוסח חדש), תשל"א - 1971.
- נפנה איפוא לטענתו האחרת של האיש לפיה, הסכים לרישום משותף של הזכויות בבית נוכח הצהרת, או שמא התחייבות האישה, לשתפו בדירות אחרות שהיו כנטען בבעלותה. האיש חזר על טענתו זו בסעיף 4 לתצהיר עדותו הראשית, תוך שהוא טוען שהאישה הבטיחה לשתפו אף בנכסי מקרקעין אחרים שבבעלותה, כנגד שיתופה בזכויות בבית. אף אם אניח, כי נכונה טענת האיש לפיה, האישה הבטיחה לשתפו בזכויות אחרות שהיו לה במקרקעין כלשהם (ואיני קובע כלל מסמרות באשר לעצם קיומם של זכויות כאמור, או באשר לתוקפה של אותה הבטחה נטענת), הרי שדווקא בטענה זו יש כדי לתמוך במסקנת השיתוף בזכויות בבית. לגרסת האיש (אשר ספק אם עולה בקנה אחד עם גרסתו הקודמת לרישום שאינו משקף את הבעלות האמיתית בבית) נרשמו הזכויות בבית על שם האישה, בהסתמך על כך שזו תשתפו בזכויותיה במקרקעין אחרים. נמצא איפוא, כי לשיטת האיש עצמו הזכויות בבית דווקא משותפות לצדדים, וככל שהוא טוען לזכות במקרקעין אחרים השייכים כנטען לאישה (וספק אם קיימים מקרקעין מעין אלה), זכאי האיש לפנות בתובענה מתאימה בעניין זכויותיו הנטענות באותם המקרקעין.
- די למעשה באמור כדי לדחות את טענת האיש כנגד הרישום המשותף, בהעדר כל טעם המסביר את הרישום המשותף, מלבד בעלות משותפת בזכויות, כטענת האישה. לא זו אלא אף זו, שקיימים טעמים נוספים התומכים במסקנה שהבעלות בבית אכן משותפת. האיש לא הציג כל ראיה לכך שמימן חלק כלשהו מרכישת הבית ממקורותיו, אשר נצברו קודם לרכישת הבית. הנטל להוכחת הטענה בדבר מימון חלק מרכישת הבית ממקורות האיש, אשר היו ברשותו עוד קודם לרכישה מוטל על שכמו של האיש. הן בהיותו בבחינת "המוציא מחברו" והן בהיותו הצד בעל הגישה הטובה ביותר אל הראיות. ראו: רע"א 3646/98 כ.ו.ע. לבנין נ' מנהל מס ערך מוסף, פ"ד נז(4) 891, 903 (2003); ד"נ 28/84 זיידאן נ' ע'דיר ואח', פ"ד מה(4) 661, 674 (1988); ע"א 73/86 שטרנברג נ' עירית בני ברק, פ"ד מג(4) 343, 348 (1989); דנ"פ 8612/00 ברגר נ' היועמ"ש, פ"ד נה(5) 439, 456 (2001); ע"א 6205/98 אונגר נ' עופר, פ"ד נה(5) 71, 83 (2001).
בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד הסרת מסמך באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
| הודעה | Disclaimer |
|
באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי. האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר. |
|