ריקרדו נ' אלרום ואח'

פסק דין

1.רכבו של התובע, רנו מגאן מס' רישוי 31-559-29 (להלן: "הרנו"), נפגע וניזוק בתאונת דרכים שאירעה ביום 7/10/12, ברח' חטיבת גולני, בעכו (להלן: "התאונה").

2.בתאונה היה מעורב רכב פיאט מס' רישוי 96-857-63 (להלן: "הפיאט"), שהיה נהוג בידי נתבע 1 (להלן: "הנתבע").

3.במועד אירוע התאונה היה הפיאט מבוטח אצל נתבעת 2 בפוליסת ביטוח אחריות כלפי צד ג' בשל נזקי רכוש.

4.אין חולקין שהתאונה אירעה בעקבות כך שהפיאט החליק על כתם שמן שהיה על הכביש במקום אירוע התאונה.

5.בתביעה שבפניי עותר התובע לחייב את הנתבעים לפצותו בגין הנזקים שנגרמו לו, לטענתו, כתוצאה מהתאונה.

6.עיקר המחלוקת בין הצדדים הינה בשאלה מי מהנתבעים נושא באחריות לאירוע התאונה. לצורך הכרעה בשאלה זו שומה עלי לקבוע, תחילה, את נסיבות אירוע התאונה.

לאחר שעיינתי בכתבי הטענות ובמסמכים שהוצגו ושמעתי את עדויותיהם של התובע, של הנתבע ושל הגב' נג'יה בובו, אני קובע כי התאונה ארעה באופן כדלקמן:

עובר לאירוע התאונה היה כתם שמן באורך של כמה מטרים על הכביש. סמוך לפני תחילת כתם השמן עמדו ניידת משטרה וניידת של השיטור העירוני. שוטר ופקח שהיו במקום הסבירו לנתבע שישנו כתם שמן על הכביש וכי, לכן, עליו "לנסוע לאט מאוד". הנתבע המשיך בנסיעה, הבחין ברנו מחליק ונצמד לאי התנועה שבכיכר המצויה במקום, ניסה לבלום ולסובב את ההגה, אולם הדבר לא צלח בידו והפיאט החליק ופגע ברנו מאחור.

7.מאופן אירוע התאונה, כמתואר בסעיף 6 דלעיל, עולה כי התאונה אירעה באשמתם המשותפת של נתבעים 1 ו- 3. רשלנותו של הנתבע התבטאה בכך שהמשיך בנסיעה, למרות שהוזהר בדבר קיומו של כתם השמן ו/או בכך שנסע במהירות בלתי סבירה בהתחשב בקיומו של כתם השמן, דבר שלא איפשר לו לבלום כראוי ולמנוע את ההתנגשות ברנו. רשלנותה של נתבעת 3 התבטאה בכך שלמרות שהייתה מודעת לקיומו של כתם השמן (פקח עירוני היה במקום), היא לא דאגה לחסום לתנועה את קטע הכביש בו היה כתם השמן, עד לכיסויו של כתם השמן בחול ו/או עד לשטיפתו.

לאחר ששקלתי בעניין, אני קובע כי מידת רשלנותם של הנתבע ושל נתבעת 3 זהה ואני קובע כי כל אחד מהם נושא ב 50% מהאחריות לאירוע התאונה. לכן על כל אחד מהם לפצות את התובע בשיעור של 50% מהנזק שנגרם לו כתוצאה מהתאונה.

8.על סמך הראיות שהובאו בפניי אני קובע כי נזקי התובע, כתוצאה מהתאונה, מסתכמים בסכום של 9,282 ₪, כמפורט להלן:

שווי הרנו בניכוי השרידים של הרנו, כעולה מחוו"ד השמאי 8,463 ₪

שכ"ט השמאי 819 ₪

9.אשר על כן, אני מחייב כדלקמן:

את נתבעים 1 ו- 2, הדדית, לשלם לתובע סך של 4,641 ₪ (50% מ 8,463) + 500 ₪ הוצאות משפט.

את נתבעת 3, לשלם לתובע סך של 4,641 ₪ + 500 ₪ הוצאות משפט.

הסכומים הנ"ל ישולמו תוך 30 יום מהיום, שאם לא כן, יישאו הפרשי הצמדה וריבית כחוק מהיום ועד התשלום המלא בפועל .

ניתן היום, א' חשון תשע"ד, 05 אוקטובר 2013, בהעדר הצדדים.

למזכירות: נא לשלוח העתק פסק הדין לצדדים. התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: