ריקון נ' כהן ואח'

פסק דין

1.המדובר בתביעה כספית בגין נזקים ישירים שנגרמו לרכב התובע כתוצאה מתאונת דרכים שארעה ביום 18.10.07.

2.התובע הינו הבעלים של רכב מסוג פיג'ו, מ.ר. 89-917-04, ובמועדים הרלוונטיים לתביעה היה הרכב הנ"ל נהוג ע"י אחיו של התובע, מר אור ריקון.

3.במועד התאונה נשוא התביעה נהג הנתבע 1 ברכב מסוג פיאט, מ.ר. 29-231-27 (להלן: "רכב הפיאט"), אשר היה מבוטח בביטוח מקיף אצל הנתבעת 3.

4.בזמן התאונה נהג הנתבע 2 ברכב מסוג יונדאי, מ.ר. 21-698-23 (להלן: רכב היונדאי"), אשר היה מבוטח בביטוח מקיף אצל הנתבעת 4.

5.התובע טוען, כי עובר לתאונה נשוא התביעה היה רכבו בעצירה מוחלטת בנתיב המיועד לפנייה שמאלה בשל מופע אור אדום ברמזור בצומת גבעת המורה בעפולה. לפתע, ארעה בתוך הצומת התנגשות בין רכב הפיאט לבין רכב היונדאי שנכנסו אל תוך הצומת בו זמנית. כתוצאה מעוצמת ההתנגשות בין שני כלי הרכב הנ"ל נהדף רכב הפיאט אל עבר רכב התובע, שהיה כאמור בעצירה מוחלטת בפני רמזור, ופגע בו.

6.התובע צירף חוות דעת שמאי, לפיה רכבו נפגע בחזית צד שמאל בסך כולל של 9,720 ₪ וכן שכ"ט שמאי בסך של 938 ₪.

7.הנתבעים 1 ו- 3 טוענים, כי עובר לתאונה נהג הנתבע 1 כאמור ברכב הפיאט בכביש מס' 65 מכיוון עפולה לכיוון צומת עפולה עילית. לקראת הצומת בו ארעה התאונה הבחין הנתבע 1 כי מופע האור ברמזור הינו ירוק, המשיך בנסיעתו והחל לחצות את הצומת.לפתע הגיח רכב הנתבע 2 משמאל במהירות מופרזת, תוך שאינו מציית לרמזור אדום שהופיע בכיוון נסיעתו, פגע ברכב הנתבע 1 בעוצמה והדפו לעבר רכב התובע שעמד מימינו ברמזור. לטענת הנתבעים 1 ו- 3, התאונה ארעה באשמתו של הנתבע 2 אשר נהג במהירות מופרזת ולא ציית לרמזור אדום שהופיע בכיוון נסיעתו.

8.מנגד טוענים הנתבעים 2 ו- 4, כי התאונה ארעה שעה שעשה הנתבע 2 דרכו מכיוון עפולה עילית לכיוון גבעת המורה. בהגיעו לצומת עצר הנתבע 2 את רכב היונדאי למופע אור אדום. לאחר שהתחלף האור ברמזור לירוק המשיך בדרכו, כאשר לפתע הרגיש חבטה עזה בצידו הימני של הרכב. לטענת הנתבעים 2 ו- 4 רכב הפיאט, שהיה נהוג כאמור ע"י הנתבע 1, הוא שפגע ברכב היונדאי ומעוצמת הפגיעה נהדף רכב היונדאי לצדה השמאלי של הצומת ונעצר על המדרכה, ואילו רכב הפיאט המשיך ופגע ברכב התובע. עוד טוענים הנתבעים 2 ו- 4, כי לא היה כל מגע בין רכב היונדאי לבין רכב התובע. רכב הפיאט הוא שפגע ברכב התובע, אשר היה מעורב בתאונה עם רכב היונדאי. לשיטת הנתבעים 2 ו- 4, משלא היה כל מגע בין רכב היונדאי לבין רכב התובע, לא עומדת לתובע כל עילת תביעה כנגד הנתבעים 2 ו- 4. לפיכך, עותרים הנתבעים 2 ו- 4 לדחיית התביעה כנגדם.

5.בדיון אשר התקיים בפניי העידו שלושת הנהגים של הרכבים המעורבים בתאונה נשוא התובענה. עוד הוצגו לעיוני תרשימים של זירת האירוע ערוכים ע"י התובע (ת/1) והנתבע 2 (נ/1). בנוסף צורפו לכתב ההגנה של הנתבעים 2 ו- 4 ההודעות בכתב שנגבו מהנתבעים 1 ו- 2 במשטרה ביחס לנסיבות התרחשות התאונה.

6.אין חולק בין הצדדים שרכב התובע ניזוק, אך אין גם חולק שרכבו לא ניזוק תוך מגע עם רכב היונדאי. רכב התובע ניזוק כתוצאה מפגיעה ברכב הפיאט.

השאלה היא, לאור הנסיבות שהועלו ע"י כ"א מהצדדים, מי מבין שני הרכבים, הפיאט או היונדאי, האחראי לגרם התאונה ולנזק ברכב התובע.

7.לאחר ששמעתי את עדויות הנהגים והתרשמתי משלושתם באופן בלתי אמצעי, ולאחר שבחנתי את כל המסמכים והראיות שהוגשו ע"י הצדדים ועל סמך כל החומר בפניי, הגעתי לכלל מסקנה כי האחריות לתאונה מוטלת לפתחו של הנתבע 2.

לטעמי הראיות מצביעות על כך שהתאונה ארעה באשמתו המלאה של הנתבע 2 שעה שנכנס לצומת באור אדום, פגע ברכב הנתבע 1 והדף אותו לעבר רכב התובע שעה שזה היה בעצירה.

8.נהג רכב התובע והנתבע 1 העידו, פה אחד, כי הרמזור בכיוון נסיעתו של הנתבע 1 היה ירוק ואילו בכיוון נסיעת הנתבע 2 היה רמזור אדום. נהג רכב התובע אף חיזק את גרסת הנתבע 1 בכך שהעיד, כי חילופי אורות הרמזורים בשני כיווני הנסיעה שלו ושל הנתבע 2 מתבצעים בו זמנית, כך שאם רכב התובע היה בעצירה מוחלטת למופע אור אדום ברמזור, אזי גם בכיוון נסיעתו של הנתבע 2 היה אור אדום ברמזור (עמ' 6, ש' 1 ואילך). משמע, כי רכב היונדאי נכנס לצומת כשהרמזור בכיוון נסיעתו היה אדום, התנגש ברכב הפיאט שהיה נהוג כאמור ע"י הנתבע 1, הדף אותו אל עבר רכב התובע ופגע בו.

9.עליי לציין, עדותו של הנתבע 2 לא עשתה עליי רושם מהימן, באשר גרסתו לקתה בסתירות פנימיות. תחילה טען הנתבע 2 בכתב ההגנה, כי רכב הפיאט פגע תחילה ברכבו ולאחר מכן ברכב התובע. בהמשך שינה הנתבע 2 את גרסתו והעיד בפניי, כי רכב הפיאט פגע ברכבו אשר נהדף אל עבר רכב התובע ופגע בו (עמ' 4, ש' 26 ועמ' 6, ש' 17). עדותו של הנתבע 2 לא היתה עקבית. יתרה מזו, הנתבע 2 העיד, כי היו עמו נוסעים נוספים ברכב שהיו עדים להתרחשות התאונה, אך הלה לא דאג להזמין את הנוסעים הללו למתן עדות בביהמ"ש, דבר אשר פועל לרעתו.

10.העובדה, כי רכב הפיאט נהדף אל עבר רכב התובע ופגע בו בעקבות ההתנגשות בין רכב הפיאט לרכב היונדאי מלמדת, כי רכב היונדאי פרץ במהירות מופרזת לצומת בניגוד להוראות תקנות התעבורה והעיף את רכב הפיאט אל עבר רכב התובע וגרם בכך לפגיעתו.

11.לאור נימוקים שפורטו לעיל, אני קובעת שהנתבע 2 הוא האחראי לקרות התאונה, כאשר פרץ לצומת במהירות מופרזת חרף מופע אור אדום ברמזור שבכיוון נסיעתו. לפיכך, אני מחייבת את הנתבעים 2 ו- 4 לשלם באמצעות הנתבעת 4 לתובע את הסכומים הבאים:

א.מלוא סכום הנזק לרכב התובע, בסך של 9,720 ₪ וכן שכ"ט שמאי בסך של 938 ₪ בתוספת הפרשי הצמדה וריבית כחוק ממועד הגשת התביעה ועד למועד התשלום המלא בפועל.

ב.הוצאות משפט בסך של 500 ₪ להיום.