ריצולסקי נ' מראני ואח'

פסק דין

הצדדים ועיקרי הטענות

התובע הגיש תביעה לתשלום סך של 7,825 ₪ בגין תאונת דרכים. לטענתו, בעת שרכב על אופנוע הגיע מימינו רכב הנתבע 1, לא ציית לתמרור "עצור". פגע בו והפיל את האופנוע ואותו. בעוד האופנוע שרוע על הכביש, הגיעה הנתבעת 3 ופגעה אף היא באופנוע וגררה אותו.

מטעם התובע העידה בתו. לדבריה, היו בכניסה לצומת כשהרכב שהגיע מצד ימין סטה מעט שמאלה. בהשיבה לשאלות נציג הנתבעת, השיבה כי לא ראתה את הנתבע 1 מתקרב, ולמעשה מסרה את עדותה אודות אופן התרחשותה של התאונה, שכן האופנוע נפל שמאלה "וזה ברור שכך היתה התאונה". לדבריה רק לאחר שנפלה ראתה את רכב הנתבע 1.

לדברי בתו של התובע, לא הבחינה בנתבעת 3 בעת הפגיעה ולכן לא יכולה הייתה לומר באיזה חלק של האופנוע פגעה היא, אם כי שמעה לדבריה רעש של גרירה.

לדברי הנתבע 1, הגיע מרחוב ברוך הירש ופנה שמאלה לרחוב כנרת (בפרוטוקול אמנם נכתב שלאחר שפנה הנתבע שמאלה החל לנסוע ברחוב ברוך הירש, אך ברור כי הכוונה הייתה לרחוב כנרת). לדבריו, אחרי שסיים את הפניה שמאלה הגיע מולו התובע, בנתיב הנסיעה הנגדי או במרכז הכביש שמאלה יותר. על מנת למנוע את התאונה סטה הנתבע שמאלה ברכבו, כשהוא אינו בטוח שפגע כלל באופנוע. לדברי הנתבע 1, בלם התובע במקום ונפל שמאלה מהאופנוע. התובע סירב להזיז את האופנוע מהכביש, עם זאת לא הציב "משולש". הנתבע 1 הבחין בנתבעת 3 שהגיעה מרחוב ברוך הירש, פנתה שמאלה לרחוב כנרת ופגעה באופנוע. לדבריו, האופנוע היה שרוע על הכביש ויתכן כי הנתבעת 3 לא הבחינה בו טרם הפניה.

הנתבעת 3 העידה ואמרה כי לא הבחינה באופנוע שהיה "מרוח" על הרצפה עם זאת לא פגעה בו.

במהלך הדיון הדגימו הצדדים והעדה באמצעות דגמי מכוניות את אופן התרחשות התאונה.

לטענת התובע, בעת שנסע בנתיב נסיעתו הגיע הנתבע 1 מימין, ביקש לפנות שמאלה וסטה בזווית חדה כך שפגע בצד ימין של האופנוע במרכז האופנוע.

לדברי בתו של התובע, התרחשה התאונה, לפני שנכנסו היא והתובע לצומת. העדה לא הבחינה, כאמור, ברכב הנתבע 1 בטרם הפגיעה, כך שלא יכולה היתה לשפוך אור על אופן התרחשותה של התאונה.

לטענת הנתבע 1, קרתה התאונה לאחר שהשלים את הפניה שמאלה. לדבריו, לאחר שפנה שמאלה הבחין לפתע בתובע רוכב על אופנוע נוסע בנתיב הנסיעה הנגדי מולו. לדבריו, סטה מיד שמאלה בחוזקה ולכן יתכן שפגע עם פינת רכבו הימנית באופנוע.

נציג הנתבעת 2 טען בסיכומיו כי לו היה נוסע התובע בנתיב הימני כפי שטען, לא יכול היה הנתבע 1, לאחר שפנה שמאלה, לפגוע בצד הימני של האופנוע, והתאונה הייתה נגרמת באופן שונה. במהלך הדיון הוברר כי הנתבעת 2 הינה המבטחת של שני הנתבעים.

דיון והכרעה

במהלך כתיבת פסק הדין, הודעתי לצדדים כי מאישור המשטרה שצורף לתיק, עולה כי נפתח תיק משטרה, ולפיכך ביקשתי תגובת הצדדים, אם הם מבקשים להמתין לתוצאות ההליך בבית המשפט לתעבורה, היה והוגש כתב אישום.

הנתבע שלח את חומר החקירה מתיק המשטרה, וביקש ליתן פסק דין מבלי להמתין לתוצאות ההליך הפלילי. התובע לא הגיב להחלטתי. בנסיבות, לא מצאתי להתייחס לחומר החקירה במשטרה, שהוגש לאחר שנשמעו הצדדים, העדה והסיכומים בתיק.

לאחר ששמעתי את הצדדים, ואת העדה, ועיינתי בכתבי הטענות הגעתי למסקנה כי דין התביעה להתקבל.

בשאלת האחריות לתאונה, לפני למעשה גרסה מול גרסה, שכן בתו של התובע לא הבחינה בנתבע 1 לפני התאונה. עם זאת הממצא האובייקטיבי, לפיו נותר האופנוע מונח על הכביש, בצומת, לאחר שנפל שמאלה, מבלי שחסם את כל נתיב הנסיעה השמאלי (בכיוון נסיעת התובע), מביא למסקנה כי התאונה התרחשה בכניסה לצומת (כפי שהעידה אף בתו של התובע), וכי התובע לא רכב על האופנוע בשמאל הדרך, כפי שטען הנתבע 1. העובדה שהתאונה התרחשה בצומת, אינה מתיישבת עם עדותו של הנתבע 1, לפיה נפל התובע לאחר שהוא, הנתבע 1 כבר השתלב בנסיעה ישר וקדימה, ברחוב כנרת.

נציג הנתבעת טען כי העובדה שהנתבע 1 פגע באופנוע בפינה ימנית קדמית של רכבו, מביאה למסקנה שהאופנוע רכב בשמאל הכביש. מהראיות שהוצגו לפניי עולה כי הכביש הינו כביש צר, שאינו מחולק, באמצעות קו הפרדה, לשני נתיבים. יתכן שרוכב האופנוע לא נהג בצד ימין, אלא במרכז נתיב הנסיעה הימני. לאחר שקבעתי כי התאונה אירעה בכניסה לצומת, שלא בנתיב השמאלי, כך שהתובע נסע בנתיב נסיעתו כחוק, הרי שהממצאים מתיישבים יותר עם עדותו של התובע, מאשר עם עדותו של הנתבע. התאונה התרחשה בכניסה לצומת, כך שאינני מקבלת את עדותו של הנתבע 1, לפיה השלים את הפניה שמאלה.

אני מקבלת את עדותו של התובע, לפיה לא ציית הנתבע 1 לתמרור "עצור" שבכיוון נסיעתו, נכנס לצומת, וכשהבחין בתובע, אכן סטה שמאלה. לא מצאתי לנכון להכריע בטענת התובע, לפיה מלכתחילה, פנה הנתבע 1 שמאלה, שלא לנתיב הנסיעה הנכון, ובהחלט יתכן כי הנתבע 1 סטה שמאלה, לאחר שהבחין, אם כי באיחור, באופנוע המגיע לצומת.

לו אכן פנה הנתבע 1, שמאלה, והבחין, כפי שטען, ברכב התובע מולו, הייתה נגרמת התאונה חזית מול חזית ואף לו סטה הנתבע 1 שמאלה ככל יכולתו, לא היה יכול לפגוע בזווית במרכז האופנוע בצד ימין. העובדה שהאופנוע של התובע היה מוטל בצומת, כך שהנתבעת 3 פגעה לו, לאחר שפנתה שמאלה, ובכל זאת יכולה היתה להמשיך בנסיעה, מלמדת על כך שהאופנוע נסע בצד ימין של הכביש, ונפל שמאלה. עדות בתו של התובע, לפיה התרחשה התאונה, בטרם נכנס התובע לצומת, מתיישבת עם עדות הנתבעת 3 לפיה היה האופנוע מוטל על הכביש, בצומת.